ליקוטי מהרי"ח חלק א רמח

לעולם ועד הנה נוסח סידורי ספרד (שלא נבוש בעוה"ז ולא נכלם לעוה"ב) ונוסח האו"ז והמחזור ויטרי (ולא נבוש לעולם ועד) אך נוסח דידן באבודרהם והנה יש אומרין (שלא נבוש ולא נכלם ולא נכשל וכפי הנראה שהוא סירכא דלישנא מברכת אהבה רבה ואין לו מקום כאן ובכל הנוסחאות ליתא

וחתני הרב המאוה"ג וכו' מו"ה בנימין זאב ל"ש נ"י פירוש גם נוסחא זו עפ"י דברי הגמ' גבי ר' פנחס בן יאיר שאמר לי' רבינו הקדוש רצונך סעוד אצלי והשיב לו ר' פנחס ישראל קדושים הם אבל יש שיש לו ואינו רוצה וכו' כי רבי היה סובר שכוונת ר' פנחס שאינו נהנה משל אחרים שלא יכשל בדבר איסור (וכדרך כמה אנשי מעשה שאינם אוכלים אצל אחרים מחמת חשש זה) לכך כעת שהיה המעשה שחמורו לא אכל דבר איסור כדאמרינן בגמ' שם לכך נפיק רבי לאפי' ואמר לי' שיאכל אצלו כי כעת אין לך לדאג מחשש איסור כיון שראיתה שגם חמורך לא רצה לאכול דבר איסור והשתא בהמתן של צדיקים וכו' וע"ז השיב לו ר' פנחס לא כמו שאתה סובר שמחמת חשש איסור אין אני כהנה משל אחרים ישראל קדושים הם וגדורים ממאכלות אסורות (כי אצל מאכלות אסורות שייך לשון קדושה כדאמרינן שמנו של גיד מותר וישראל קדושים נהגו בו איסור וכמ"ש בתוה"ק והתקדשתם והייתם קדושים ולא תשקצו את נפשותיכם וכו') אך הכוונה שאין אני נהנה משל אחרים שיש אשר יש לו ואינו רוצה וכו' ובזה מיושב נמי קושיות התוס' דאם אינו רוצה למה נקרא קדוש אך לפי שבגדר מאכלות אסורות הוא קדוש היוצא לנו מזה שלענין להנות משל אחרים חוץ מזה שהוא נהמא דכסופא יש לנו חשש דר' פנחס בן יאיר שיש שאינו רוצה ואסור להנות ממנו והיא לאו מדברי קבלה אל תלחם לחם רע עין ויש שאין לו והוא כמו אבק גזל כמו האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעלי' וע"ז אנו מתפללין ואל תצריכנו וכו' שלא נבוש ונכלם מצד נהמא דכסיפא ולא נכשל מצד חשש דרפב"י עכ"ד ונכון היא. והנה בש"ק אומרים כאן רצה והחליצנו וכו' וביו"ט ובחוה"מ ובר"ח אומרים יעלה ויבא ועיין ברמ"א סי' קפ"ח בשם י"א דגבי ברהמ"ז לא יסיים בנוסח יעלה ויבא מלך חנון ורחום אלא ידלג תיבות מלך (והטעם דכיון דמזכיר מלכות בית דוד בברכה זו אין לו להזכיר מלכות שמים דלא להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא) והרמ"א סיים דסברה נכונה הוא אבל לא ראה נוהג כן והט"ז והמג"א מיישבין המנהג שמסיימין מלך דדוקא לאמרו זה אצל זה כמ"ש בטוש"ע על אותן שאומרים ומלכותך ומלכות ב"ד חשוב השוואה ע"ש ועיין במטה אפרים באלף למטה סי' תקפ"ג דאף הנוהגין שלא לסיים מלך בשאר יו"ט ור"ח אבל בר"ה יסיימו ע"ש

ועיין בהש"ע סי' קפ"ח דאם היה אוכל בשבת וחשכה לו כיון שעדיין לא התפלל ערבית אומר רצה בברהמ"ז (ועיין בקיצר ש"ע דעכ"פ בברכה אחרונה על הכוס של ברהמ"ז כיון שהוא לילה לא יזכיר של שבת