ליקוטי מהרי"ח חלק א רמג

משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לע"ו ואם לא שמע מהמברך רק מהמסובין שעונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן והה"ד בעשרה עונה אחריו ברוך אלהינו ומבורך שמו וכו' (ועיין בעט"ז בשם מהרי"ל שהה"ד בסעודת נשואין עונה ג"כ ברוך אלהינו שהשמחה במעונו ומבורך שמו וכו' אבל אם אפילו רק שתה עמהם עונה עמהם כמו שהם עונין דשתי' בכלל אכילה אפילו למ"ד שאין מצטרף עמהם לזימן א"ר ועיין במג"א סי' קצ"ב בשם השל"ה דהמסובים יענו אמן אחר שחזר המברך ואמר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו אך בשם הלבוש כתב דא"צ לענות אמן ושכן המנהג ע"ש ולזה הסכים ג"כ בא"ר ועיין בש"ע שהמזמן ודאי לא יענו אמן אחר אמירת המסובים ברוך שאכלנו משלו כיון שהוא בעצמו חוזר ואומר ברוך שאכלנו וכו' ע"ש

(הג"ה עיין בהש"ע דאם מזמנים בעשרה יכול לומר (נברך אלהינו על המזון שאכלנו משלו) ובב"י כתב שיכול לומר ג"כ (למי שאכלנו משלו) אך אין נוהגין כן אלא אומרים בעשרה בשוה כמו בג' ואין משנים כלום רק מה שמזכיר השם וכן משמע בא"ר ע"ש וכן בלבוש העתיק נוסח ברכת הזימן בעשרה נברך אלהינו שאכלנו משלו רק בסוף כתב דבעשרה יכול ג"כ לומר על המזון שאכלנו משלו ונוסח למי שאכלנו משלו השמיטו לגמרי בש"ע ובלבוש גם בא"ר כתב בשם האחרונים דלא יאמר למי שאכלנו משלו ע"ש)

ברכת המזון עיין בבאה"ט ובסידר ר' שבתי בשם הרמ"ק ובסדר היום שבהמ"ז יאמר מתוך הסידר ועיין בס' החינוך שקבלה הוא שכל הנזהר בבהמ"ז מזונותיו מצויין לו בכבוד

ב"ה וב"ש הנה נוסח הכל בו (ברוך משביע רעבים ברוך משקה צמאים) ונוסח המחזור ויטרי (ברוך משביע רעבים ברוך משקה צמאים ברוך הוא וברוך שמו) ודעת הטוש"ע שלא יאמר כלל ברוך משביע רעבים ברוך משקה צמאים והמוסיף גורע אך לענין (ב"ה וב"ש) נראה דעת הטור בסי' קצ"ב דבברכת הזימן יש לאמרו ועיין בפרישה שכן הוא ג"כ דעת הרוקח סי' רפ"ג ובאבודרהם אך הד"מ אם כי נתן טעם לדבר שהוא כדי להפסיק בין ברכת הזימן לברכת המזון מ"מ דעתו שאין לאמרו כלל וגם בהש"ע לא נזכר כלל וכן דעת הרש"ל אך דעת הב"ח לאמרו כשמברכין בעשרה דוקא כיון דמזכיר שם אלהינו ע"ש ומנהג דידן הוא כדעת הטור והרוקח והאבודרהם הנ"ל לאמרו אף בשלשה ועיין במג"א שכן הוא ג"כ דעת המר"ל מפראג ודעת הלבוש

והנה לענין אם לומר גם המסובין או רק המזמן הנה לטעם הד"מ שהוא כדי להפסיק א"צ לומר רק המזמן כי המסובין בלא"ה מפסיקים בעניות אמן אחר ברכת המזמן עיין בפרמ"ג בשם א"ר אך לטעם הב"ח המסובין והמזמן שוין אך לטעם הב"ח א"צ לומר כלל רק בעשרה ע"כ