ליקוטי מהרי"ח חלק א רמא

שלא יראה בושתו (ובס' אשל אברהם מהגה"ק מביטשאטש כתב דאולי אין לכסות רק שלימה ע"ש סוף סי' קפ"ב) ועיין בשע"ת בשם ברכי יוסף שבמקומם אין מי שנוהג כן רק באיזה עיר ראה קצת נוהגין כן

ברכת הזמון עיין בפ' ג' שאכלו דשלשה שאכלו כאחת חייב לזמן להזדמן יחד ולומר נברך שאכלנו משלו ואם הם עשרה אומר נברך אלהינו שאכלנו משלו וכו' ע"ש. ועיין בש"ע סי' קצ"ז דשבעה שאכלו פת וג' אכלו כזית ירק או שאר דבר או שתה רביעית משקה חוץ ממים (ודעת המג"א אפילו מים) מצטרפים עמהם לזמן בשם לומר (נברך אלהינו שאכלנו משלו) אבל שנים שאכלו פת י"א דאין הג' מצטרף עמהם לברך ברכת הזימון לומר (נברך שאכלנו משלו) אלא אם יאכל כזית פת וי"א אפילו כזית דגן וי"א אפי' כזית ירק או רביעית משקה כמו לגבי עשרה ע"כ דעת הש"ע דלכתחילה לא יתנו לו שאר דבר כדי לזמן עמו אך אם נתנו לו יזמנו עליו ולזה הסכים היעב"ץ אך המג"א כתב בשם הב"ח דנותנים לו גם שאר דבר ושכן המנהג וכ"כ בח"א ובקיצור ש"ע שכן המנהג ליתן לו גם שאר דבר חוץ ממים ע"ש

ועיין בש"ע דאם שנים גמרו סעודתן ורוצים לברך ואחד עדיין לא גמר סעודתו צריך להפסיק מסעודתו כדי שיברכו בזימן ויענה עמהם וימתין עד שיסיים המברך בא"י הזן את הכל ואח"כ יגמור סעודתו אבל אם אחד רוצה לברך אין השנים מחויבים להפסיק רק אם רוצים לעשות עמו גמ"ח וימתינו ג"כ עד שיסיים הזן את הכל ואם אחד שכח ובירך ברהמ"ז בפני עצמו יכולין אח"כ לזמן ברהמ"ז ויענה גם הוא עמהם אבל אם רק שנים אכלו פת והג' אכל שאר דבר ושכח ובירך ברכה אחרונה או אחד מהשנים שאכלו פת שכח ובירך ברהמ"ז עיין בא"ר בסי' קצ"ד וסי' קצ"ז דשוב אינם יכולין לזמן אח"כ: והנה יש נוהגים כשמברכין בזימן בעשרה עומדין על רגליהם כשאומרין ברוך אלהינו שאכלנו וכו' וכ"כ בס' אשל אברהם שכן היה מנהג הרב הקדוש מו"ה משה ליב מסאסוב זצללה"ה וע"ש דיש פנים לכאן ולכאן די"ל דנברך אלהינו כיון דצריך עשרה הוה דבר שבקדושה והוה בעמידה אך י"ל דאין מוכרע דודאי כל דבר שבקדושה צריכה עשרה אבל לא כל דצריך עשרה הוה דבר שבקדושה ע"ש ועיין בח"ס תשובה נ"א נראה בהדי' דא"צ לעמוד ע"ש וידידי הרב המופלג בתו"י וכו' מו"ה יעקב ג"וו נ"י מסיגוט אמר לי ראיה שא"צ לעמוד מדברי הגמ' ברכות דף נו"ן וליברכו י' י' שמע ר"ש גלותא ואיקפד ופרש"י שהיה צריך המברך להגביה קולו וישמע ריש גלותא וכו' ע"ש ולא אמר משום דהיו צריכין לעמוד ויבין הריש גלותא ולכאורה הוא דבר נכון בכ"ז אין מזניחין אותן הנוהגין לעמוד ובפרט שכבר נאמר דבר זה משמי' דגברא רבא ומן הגמ' הנ"ל אין הכרח כל כך ודו"ק ועיין בב"י סי' קצ"ט ובפרישה ובב"ח גבי נשים מברכות לעצמן ובלבד