ליקוטי מהרי"ח חלק א רמ

הכוס ממש אלא מניחין קצת ריקן למעלה ואומרים שזה בכלל עיטור שיש כמו עטרה להכוס אך עיין בט"ז ובמג"א שאין זה פירושו של עיטור ואדרבא אחד מהעשרה דברים היא שיהיה מלא אך הט"ז מהפך בזכותם שטעמם לפי שאם יהיה מלא הרבה ישפוך ויתבזה ע"ש

עיטור עיין בטור שאין אנו נוהגין בעיטור והגר"א כתב לעטר הכוס בששה כוסות סביב עיין בס' שערי רחמים ועיין בשע"ת בשם תפארת שמואל דאף דלא עבדינן עיטור מ"מ אין לעשות להיפוך להניח כלים רקים על השלחן בשעת בהמ"ז וגדולים נזהרים בזה ע"ש ובלא"ה אפי' כשאין מברכין על הכוס כתב בס' זכירה להסיר הכלים ריקים מהשלחן בשעת בהמ"ז כי אין הברכה שורה על דבר ריק ע"ש

עיטוף עיין במג"א בשם הב"ח שיתעטף במלבוש העליון ולא יברך במצנפת קטנה רק ישים הכובע על ראשו וע"ש בב"ח שאף כשמברך ברכת המזון ביחיד ינהוג כך. נוטלו בשתי ידים והטעם מפני חביבות ועפ"י האריז"ל צריך לקבלו ג"כ משתי ידים זולתו והכוונה בזה עיין בס' עטרת צבי על הזוהר ריש בראשית ועיין בפע"ח ובסידר ר' שבתי שמדברי הינוקא בפ' בלק משמע שאוחז בב' ידיו עד שמתחיל בברכה שני' אך האריז"ל לא היה נוהג כן רק כשהתחיל לברך נוטלו בימינו ע"ש

ועיין בבאה"ט שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהי' זקופים סביב הכוס והוא בשם השל"ה אך בשם האריז"ל כתב שיהיה הכוס עומד על החמשה אצבעות על גביהם ממש ע"ש. ומגביה טפח דכתיב כוס ישועות אשא עיין בגמ' ורמז ע"ז עיין בפי' דברי שלום על תהלים שכוס ישועות אשא בגימטריא שחייבין להגביה הכוס של ברכה מעל השלחן טפח. ונותן עיניו בו והטעם כדי שלא להסיח דעתי' מיני' וכתב הרמ"א ע"כ אין לוקחים כוס שפיו צר שקורין גלוק גלאז ועיין בט"ז ובמג"א שמקשין על דברי הרמ"א הלז אך הט"ז סיים דודאי כיון דנפיק מפומי' דהרמ"א יש לברך על כוס שפיו רחב אבל אינו מעכב ע"ש. ומשגרו לאשתו וכתב המג"א אפילו לא אכלה עמהם וכתב הפרישה דנתפשט המנהג קצת שלא לשתות בין איש לאשתו והטעם ע"ש

ועיין בהש"ע דהכוס יין של בהמ"ז צריך שלא יהיה פגום שאם שתה ממנו פגמו אך יכולין לתקן כוס פגום ע"י שיוסיפו עליו מעט יין ואפילו ע"י מים מתקן ועיין בעט"ז דבירושלמי משמע דיותר טוב לתקן ע"י מים מעם מעט יין ע"ש אך בלבד שלא יהיה המים ג"כ פגומים ועיין במג"א בשם הטור דיש נותנין פירורי פת ביין פגום לתקנו ומנהג שטות הוא אך הב"ח כתב סמך למנהג זה מקרא דגורן ויקב שהגורן ממלא היקב וכ"כ הפרמ"ג בשם הלבוש ועיין בא"ר דהרבה פרורים לא מהני דהקריבהו לפחתך ועוד דהא צריך הכוס הדחה משום שיורי פת ע"ש

ועיין במג"א סוף סי' ק"פ לכסות הפת בשעת בהמ"ז כשמברכין על הכוס