ליקוטי מהרי"ח חלק א רלח
Likutei Maharich part 1 238 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →עפ"י דרכו בקודש לומר בשוב ה' שיבת ציון ע"ש ובסידר היעב"ץ כתב מזמור שמחתי באומרים לי בית ה' נלך
מים אחרונים עיין בהש"ע שאין נוטלין ע"ג קרקע אלא בכלי או בדבר החוצץ בינו לקרקע ובמקום שאין עוברים שם מותר ע"ג קרקע ועיין בקב הישר פ' י"ד בשם ר' ישעי' סג"ל (וכפי הנראה שהיא הגאון בעל השלה"ק) ליטול לתוך כלי דוקא כי היא החלק של הסט"א ולכן צריך ליתן לו דרך כבוד ע"ש וכ"כ בס' מגיד תעלומה על מס' ברכות בדברי הרי"ף ז"ל ע"ש אך ראיתי גם אנשי מעשה גדולי תורה שאין נזהרין בזה ולכאורה צ"ע מנט"י שחרית דהיא ג"כ חלק הסט"א ואמרינן דוקא ליטול לתוך כלי שבור ומאוס
ועיין ברש"י יומא דף פ"ז ע"ב שדרך הנוטל מים אחרונים לקנח שפתותיו בידים טפחת ע"ש והנה לענין אם צריך ליטול ע"י כלי נראה מדברי הש"ע דא"צ אך בכל בו מפורש כן בהדי' ע"ש
ועיין בהש"ע סי' קפ"א דאם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים ואז מתחילין מן המברך ועיין בקיצור ש"ע בהגהות שכתב שלא ראה מעולם לדקדק בזה וכתב שהעולם סומכין על הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג ורי"ו שלא הביאו כלל חילוק זה בין חמשה ליותר מחמשה וטעמם עיין בכ"מ דזה הי' דוקא בימי הש"ס שתיכף לאחר שנטל ידיו מסלקין השלחן מלפניו אבל השתא שאין מסלקין השלחן לעולם גדול נוטל ידיו בראשונה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות ע"ש ועיין בא"ר בשם מי"ט טעם אחר דלכך אין מדקדקים בזה"ז בזה כיון דבלא"ה כתב הש"ע דיש שאין נוהגים בזה"ז ליטול מים אחרונים כיון שאין לנו מלח סדומית וכ"כ הלבוש דהאידנא אין נוהגים במים אחרונים ע"כ גם הנוהגים אין מדקדקים בדינים אלו ע"ש ועפ"י האריז"ל צריך לדקדק ליטול מים אחרונים גם בזה"ז והשל"ה והרש"ל הזהירו מאוד לנהוג במים אחרונים ועיין בב"ח דאין להפסיק בין מים אחרונים לברהמ"ז אפילו בד"ת וכ"כ בכתבי האריז"ל
עיין בפע"ח ובמשנת חסידים שקודם ברהמ"ז יאמר מזמור למנצח בננינות מזמור שיר וכו' שהיא בתהלים קפיטל ס"ז ואח"כ פסיק אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי שהיא בתהלים ל"ד ופסוק זה יש לו סמך מדברי הזוה"ק פ' בלק שפתח האי ינוקא קודם ברהמ"ז ואמר אברכה את ה' בכל עת ע"ש (ולפענ"ד נראה דאפשר לומר בדרך פשוט דבברהמ"ז אומרין ואכלת ושבעת וברכת וכו' וכדי שלא לשתמע שדוקא כשאנחנו שבעין אז מברכין ה' וכדרך שכתב גבי עכו"ם והיה כי ירעב והתקצף וכו' ע"ז אנחנו