ליקוטי מהרי"ח חלק א רלז

דביהכ"ס אינו שורה אלא על אדם שיש בו קדושה ליהנות ממנו ולא על מים ועצים ואבנים ע"ש בכ"ז ח"ו לא באתי לדחות בזה את דברי הרב הדומה למלאך ה' צבאות מהר"ש זצללה"ה כי רב תנא הוא ופליג וכמדומה לי שכן הוא מנהג העולם להקפיד ע"ז

והנה המנהג כשאדם בא באמצע הסעודה אומרין לו שיבא ג"כ לאכול עמהם ולכאורה הוא נגד הגמ' בפ' כה"ב אל יסרב חבירו לאכול ויודע שאינו אוכל אך כבר אמרו רבותינו מנהג ישראל תורה הוא ועיין בסמ"ע סי' רכ"ח דיסרב פרש"י מפציר וזה אסור אבל לאמר לך אכול עמי מותר ואדרבא זה דרך ארץ ע"ש ולכאורה יש לעיין ממס' תענית גבי אבא חלקי' דאמרי לי' מה טעמא כי כרוך מר ריפתא לא אמר איתא כרוכי והשיב דלא נפיש ריפתא ואמינא לא אחזיק בהו ברבנן טיבותא בחנם ע"ש א"כ משמע לכאורה איפכא ממנהג העולם ואפשר דדוקא לאנשים המכירין היא דרך ארץ משא"כ לאורחים שאינם מכירין אין המנהג לומר להם בתורת ד"א רק בדרך אמת

ועיין בבאה"ט סי' רי"ג דכשרוצה לכבד חבירו באיזה דבר יברך הוא תחלה עלי' ויהנה דקודם הברכה הוא של הקב"ה ע"ש וכוונתו לדברי הגמ' ריש כיצד מברכין כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה ע"ש

דברי תורה עיין בר"ח פ' ט"ו משער הקדושה בשם הזוה"ק ובשל"ה אות קי"ף מגודל החיוב בדברי תורה על השלחן ולא סגי בבהמ"ז ע"ש ועיין בעיון תפלה שמצא במדרש רות שיחיד פטור מד"ת בבהמ"ז ע"ש ובמחילת כבודו במציאה זו כבר זכה בה הר"ח שם תחלה אך ע"ש דכתב דנראה דהזוה"ק חולק ע"ז שלא חילק בין יחיד לרבים וסיים ע"כ נכון להחמיר ולומר איזה מזמור או משנה ויר"ש יוצא ידי שניהם ע"ש

על נהרות בכל עיין בשלה"ק שהביא דברי הזוה"ק תרומה מאן דאתעדן על פתורי' ומתענג באינון מיכלין אית לי' לאדכרא ולדאגא על היכלא דמלכא דקא חרוב וכו' וסיים השל"ה ע"כ נוהגין לומר על נהרות בבל בחול קודם ברהמ"ז ובשוי"ט שאין מזכירין מחורבן ביהמ"ק אומרין בשוב ה' את שיבת ציון ע"ש והובא במג"א ריש סי' א' והטעם שצריך להזכיר חורבן ביהמ"ק ע"ש עפ"י דרכם בקודש ולפענ"ד נראה דאפשר עפ"י דברי הגמרא סוף פ' חזקת הבתים דמשחרב ביהמ"ק הי' הדין שלא נאכל בשר שבטלו הקרבנות ולא נשתה יין שבטלו הנסכים ושלא לאכול לחם שבטלו המנחות אך היא גזרה שאין יכולין לעמוד בה ע"ש ולכוונה זו כיון שאכלנו את לחמו ויינו שתינו הוה כאלו ח"ו אין אנו מתאבלין על חורבן ביהמ"ק לזאת אומרין על נהרות בבל וכו' לומר שח"ו חורבן ביהמ"ק לא שכחנו אך היא ההכרח כ"ז כתבתי בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת

והנה יש נוהגין לומר בשוי"ט מזמור לבני קרח מזמור שיר בתהלים פ"ז וכן הוא בסידר הרמ"ק אך עיין בעטרת צבי על הזוהר שכתב טעם (טו)