עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א רלב

Likutei Maharich part 1 232 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

האצבעות לכף היד) ויעיין היטב שיגיעו המים בכל שטח היד סביב ובכל אורך ורוחב האצבעות סביב ויתן ריוח בין אצבע לאצבע כדי שיגיעו המים גם שם וישגיח שיעלה המים גם ראשי האצבעות ויטול ידיו מכלי שפיו רחב כדי שיבאו המים בשפיכה אחת (ואם אין לו רק כלי שפיו צר מותר דכיון שאינו פוסק מלזוב מקרי שפיכה אחת וישפוך על ידיו ב' פעמים (ואם אין לו מים הרבה סני בשפיכה אחת אם אין בידיו לכלוך ודבר החוצץ) וישפשף הידים אח"כ זה בזה (ועיין בספר דרך סעודה למהר"ם פאפראש שבכלי ובמים ובנטילה ובשפשוף מרומזים סודות גדולים) ויגביהם למעלה דהיינו ראשי אצבעותיו יהיה למעלה שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים (ועפ"י האריז"ל צריך להגביה הידים כנגד הפנים) ובשעת הגבה, קודם הנגוב יברך בא"י אמ"ה אקב"ו ענט"י שגם הנגוב מן המצוה עובר לעשייתן ואם לא בירך קודם הנגוב יברך אחר הנגוב אבל אחר המוציא לא יברך כ"ז מדברי הש"ע והמפורשים סי' קנ"ח קס"א קס"ב ע"ש

ועיין בעט"ז סי' ד' בשם המגדול דוד שבנט"י לסעודה יטול השמאל מן הימין תחלה וכ"כ בקיצור של"ה בשם התולעת יעקב וכ"כ הב"י בסי' ד' לחד תירוץ בשם הזוהר ע"ש אך עיין במג"א ריש סי' קנ"ח בשם הרקנטי שגם בסעודה יטול ימין תחלה כמו לנט"י שחרית וכ"כ בא"ר סי' ד' בשם ש"ע האר"י ושכן הוא בהדי' בזו"ח מגלת רות שגם בנט"י לסעודה יטול ימין תחלה ע"ש וכן הוא בהדי' בפע"ח ובסידר ר' שבתי ע"ש וע"ש ג"כ בא"ר בשם ש"ע האר"י ז"ל שיטול ב' פעמים על ימין ואח"כ ב' פעמים על השמאל ועיין בפע"ח שתחלה כתב ג"כ לערות ב' פעמים על ימין ואח"כ ב' פעמים על השמאל אך אח"כ כתב בשם מהר"ם אלשיך שיטול תחלה יד ימין פעם אחת ואח"כ על שמאל פעם אחת אח"כ יחזור וירחוץ יד ימין פעם ב' ואח"כ יד השמאל פעם ב' וכ"כ בסידר ר' שבתי ע"ש

ועיין בש"ע סי' קס"ד דמי שנגע באמצע סעודה בשוק וירך או שחיכך בראשו צריך ליטול ידיו ולברך ענט"י ודעת הט"ז דאפילו עשה צרכיו ממש באמצע סעודה יטול בלא ברכה ודעת הח"א להכריע דבעשה צרכיו יברך ובשאר הדברים יטול ידיו בלא ברכה ע"ש אך הפרמ"ג סי' ק"ע ובסידר ד"ח ובקיצור ש"ע כהט"ז ע"ש ועיין עוד בח"א דמי שנגע באמצע סעודה בס"ת תפילין או ברצועות צריך ליטול ידיו דכל אלו מטמאין ידים אך כיון שלא מצא דין זה בפוסקים כתב דיטול ידיו בלא ברכה ע"ש אך עיין ביד אפרים סי' קמ"ז דהא דכתבי קודש מטמאין הידים הוא לקודש דוקא ולא לתרומה ע"ש וא"כ לחולין א"צ כלל נטילה כיון שעיקר נטילה לחולין משום סרך תרומה הוא

והנה יש נוהגין לומר מזמור ה' רועי לא אחסר קודם נט"י וכ"כ השל"ה בשער האותיות או"ת קו"ף והטעם מפני שצריך להתפלל על מזונו קודם האכילה כמ"ש בזוהר אך המג"א בסי' קס"ו כתב דהעולם נהגו לומר