עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א רל

Likutei Maharich part 1 230 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

סמוך לאכילה יהיה בית הכסא במחשבתו ויאמר בלבו למה לי רוב זבחים מאחר שהכל הולך לביה"כ ע"ש וזה שבא לרמז ג"כ בזה שקודם אכילה יפנה כדי שיזכור שזה הוא הסוף של האכילה ולא יהיה להוט אחר המותרות כ"ז כתבתי בדרך אפשר

ועיין בבאה"ט סי' קס"ז שכתב בשם האריז"ל ויתנהג עפ"י תורה בערב תאכלו בשר ע"ש (וצ"ע למה הביאו ממרחק לחמו מדברי האריז"ל הלא היא גמ' מפורשת ביומא דף ע"ה מכאן למדה תורה ד"א שלא יאכל בשר אלא בלילה ע"ש) ותמיה בעיני על שלא ראיתי נזהרין בזה אפילו האנשי מעשה ואפשר שהיא ע"ד דאמרינן בגמ' פ' כיסוי הדם וכגון אנו לוין ואוכלין כן הוא הדבר הזה כיון שבעוה"ר גברה החולשה בעולם לכך אין נזהרים בזה

נט"י לאכילה גרסינן בפ' כה"ב נט"י לחולין משים סרך תרומה ואסמכיהו אקרא וידיו לא שטף במים טמא ע"ש ועיין בש"ע סי' קנ"ח דכשבא לאכול כביצה פת שמברכין עליו המוציא יטול ידיו ויברך ענט"י (אבל לפת הבאה בכיסנין ואינו קובע סעודה עליהם א"צ נט"י) ובפחות מכביצה יטול ידיו ולא יברך משום דכיון דפחות מכביצה אינו מקבל טומאת אוכלים איכא למימר דלא הצריכו חכמים נטילה ע"ז ואיכא למימר דכיון דהצריכו נטילה לאוכל פת לא חילקו חכמים בין כביצה לפחות ע"כ יטול ידיו בלא ברכה

טבולו במשקה האוכל דבר שטבולו באחד מהז' משקים שסימנם יד שחט דם יין דם (כשאוכל לרפואה) שמן חלב על דבש דבורים מים ואפילו אכלו ע"י כף ומזלג ואינו נוגע במשקה צריך נטילה והוא מדברי הגמ' פ' ע"פ ואם הוא דבר שאין דרכו לאכלו אלא ע"י כף ומזלג א"צ נטילה ש"ע ועיין במג"א בשם הל"ח דהעולם מקילין בטבילו במשקה ויש להם על מה שיסמוכו שהתוס' סוברים כן ע"ש אך דעת האחרונים רובם ככלם שלא להקל בזה ע"כ כל יר"ש יזהר בדבר ומ"מ לכ"ע אין מברכין על נטילה זו ועיין בפרמ"ג שיין שרף לא מקרי משקה לענין זה

ועיין בהש"ע שמים שנשתנו מראיהן או עשה בהם מלאכה ששרה בו פתו או צינן בו יין וכדומה וכן מים מלוחים או סרוחים או מרים אין נוטלין בהם ידים ואם שתה מהם כלב או חזיר דעת הש"ע להכשיר אך עיין במג"א דדעת הב"ח והאו"ז ור"ח והמרדכי בשם התוספתא להחמיר וכתב דאלו היה ראה הב"י לא היה חלק עלי' ואם הטביל ידיו במי מעיין אפי' אין בו מ"ם סאה כל שמתכסה ידיו בבת אחת עלתה לו טבילה ואם הטבילם במקוה י"א דדינו כמעיין וי"א שצריך מ"ם סאה ש"ע והנה דעת המחבר דהמטביל ידיו מברך ג"כ ענט"י ודעת הרמ"א לברך על טבילת ידים או על שטיפת ידים אך עיין בא"ר בשם שכנה"ג דהאידנא נוהגין אפילו טובל בים הגדול מברך ענט"י ע"ש

ועיין בהש"ע דאין נוטלין לידים אלא בכלי המחזיק רביעית ויהדר שלא יהיה שום נקב וסדק כלל (כי עיין בב"י דאפילו אם הנקב רק כמוציא