ליקוטי מהרי"ח חלק א רכה

וג' פעמים בשמים) והקורא כתב שע"ג קבר (היינו כשהוא כתב בולטת משנת חסידים יום שלישי) ועיין בריש פ"ג דפסחים דנסיבא דחלבא דהוא מי חלב מטמטם את הלב

והנה יש עוד דברים הקשים לשכחה המסתכל באדם שכועס ובאשה בשעה שהדמים מצויין בה (ס' חסידים סי' תתשכ"ו) התופר בגד כשהוא מלובש בו (וסגולתו לטול קיסם לתוך פיו בשעת התפירה) והישן במנעלים (ספר זכירה) והלובש שני מלבושים כאחד (ס' הכוונת) והמנגב ידיו בחלוקו (מג"א סי' קנ"ח) המניח ס' פתוח ויצא (ש"ך יו"ד סי' רנ"ז)

ואלו דברים הם המסוגלים לזכרון הלומד בביהמ"ד והמשמיע קולו בשעת הלימוד יו"ד סי' רמ"ז ועיין במשנת חסידים סדר יום ראשון שירחוץ מצחו בשלג ג"פ כי שלג בגימטריא שכחה ועיין בס' זכירה דהכוונה הוא בשלג ראשון ועיין בהגהות רע"א יו"ד סי' שע"ו סגולה לזכרון לומר אהבה רבה וכו' ע"ש

סדר משא ומתן

גרסינן במסכת אבות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון (והשלה"ק כתב דגם הבעלי בתים ישלשו ימיהם שליש בתורה שליש במשא ומתן ושליש בשינה ונתן רמז ע"ז אז תשכיל אז תצליח אז תישן דהיינו ח' שעות לת"ת וזה א"ו תשכיל ח' שעות במו"מ וזה א"ז תצליח ח' שעות בשינה וזה א"ו תישן) ובפ"ק דברכות אמרינן גדול הנהנה מיגיעו כפו יותר מירא שמים וכו' ע"ש אך יזהר שישא ויתן באמונה שיהיה מיגיע כפו ולא ירד לתוך אומנות חבירו (ועיין בסנהדרין דף פ"א ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לתוך אומנת חבירו) ויזהר מלישבע אפי' באמת כדאמרינן במדרש איכה שאלף כרכים היו לינאי המלך וכו' ועיין באגרת התשובה לרבינו יונה שמה שרגילין המוני עם כשרוצין לאמת דבריהם אומרים דבר זה הוא אמת כה יושיענו ה' זה הוא שבועה ונקראת שבועת האלה ע"ש והמקלל את חבירו או את עצמו בשמו או בכינוי חייב מלקות ובכל אלו אין חילוק בין אם מזכיר השם בלשון הקודש ובין בשאר לשון ואפילו באחד מהשמות שקורין העכו"ם להקב"ה כמבואר בח"מ סי' כ"ז ולא כמו שרגילין המוני עם שאומרים בלשון אשכנז (גאט זאל איהם שטראפין) וכדומה ויזהר ג"כ שלא להזכיר שם שמים לבטלה כי הוא גורם עניות ר"ל וחייב נידוי כדאמרינן פ"ק דנדרים וזה ג"כ בכל לשון אסור (עיין בח"א כלל ה' בשם רבינו ירוחם) ואפי' במקום שצריך להזכיר השם לא יזכיר אלא בידים נקיות ובמקום נקי ואם אינו יודע אם המקום נקי או לאו אל יזכיר עיין באגרת התשו' לרבינו יונה: ועיין בשלה"ק שאם הזמין לו הקב"ה ריוח אז תיכף ומיד יפרוש מעשר