ליקוטי מהרי"ח חלק א רטז

אך באמת זה אינו שהכוונה הוא על הפסוק והיה ה' למלך שמתחיל בוא"ו ומסיים בדל"ת ע"ש

ככתוב בתורתך ה' ימלך לע"ו הנה מכאן עד הסוף ליתא במחזור ויטרי וכן נראה מדברי הסדר היום הנ"ל

ועיין ברמ"א סי' קל"ב דאחר עלינו לשבח אומרים קדיש יתום ואם אין יתום בביהכ"נ יאמר אותו מי שאין לו אב ואם ואפי' מי שיש לו אב ואם יכול לאמרו אם אין אביו ואמו מקפידין ועפ"י האריז"ל הקדיש לאחר אין כאלהינו ופיטום הקטורת היא קדיש יתום ואחר עלינו אין שם שום קדיש ע"ש וכפי הנראה שרבינו הרמ"א כתב לפי מנהגו שאין אומרים כלל אין כאלהינו ופיטום הקטורת אחר התפלה לכך לדידי' הקדיש יתום הוא אחר עלינו משא"כ לפי מנהג רבינו האריז"ל לומר אין כאלהינו בכל יום לכך לדידי' הקדיש של אחר אין כאלהינו הוא קדיש יתום

והנה במקצת סידורין איתא לומר אחר עלינו (ובתורתך כתב לאמור שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד) ועיין בעיון תפלה דלא שייך כאן רק במוסף דר"ה ע"ש אך לפי מ"ש בשם הסדר היום יש לו שייכות וגם לפי מנהג אשכנז לומר ובתורתך כו' קודם ישתבח ג"כ יש לו מקום כמ"ש בסידר היעב"ץ שם כדי להזכיר עול מלכות שמים בכל הד' עולמות ע"ש

ועיין בספר עבוה"ק מהחיד"א שעלינו לשבח תיקנו יהושע בן נון ור' יוחנן בן זכאי תקנו לאמרו אחר התפלה כמ"ש רבינו האי גאון בתשו' (ועיין בספר מעבר יבק שאין אומרים אותו בבית אבל ר"ל ע"ש ולא ראיתי נוהג כן והיכי דנהוג נהוג) ועיין בא"ר בשם זקנו שאם שמע שהציבור אומרים עלינו אומר עמהם אפי' אם הוא אינו מתפלל עמהם ע"ש אך ממילא מובן דהוא דוקא באם עומד במקום שרשאי להפסיק

תירא מפחד וכו' פסוק זה הוא במשלי קפיטל ב' ופסוק עוצו עצה ותופר הוא בישעי' קפיטל ח' ופסוק ועד זקנה אני הוא הוא ג"כ בישעי' מ"ז ועיין בט"ז סוף סי' קל"ב דהפסוקים אלו איתא במדרש מגילת אסתר ששאל מרדכי להתינוקות של בית רבן ואמרו לו כל אחד פסוק מאלו הפסוקים ושמח ושבפרובינציא אומרים אותם בכל יום ועיין בט"ז שהוא היה נוהג לאמרם בכל יום בשעה שהש"צ אומר ש"ש ע"ש אך מנהגינו לאמרו אחר עלינו הוא בקיצור של"ה בשם ס' זכרון ציון ע"ש: סדר הזכירות

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים וכו' פסוק הוא בפ' ראה ועיין בס' חרדים שהוא ממנין תרי"ג מצות לסמ"ק ורשב"ץ לזכור בכל יום כי עבדים היינו במצרים ואלו לא הוציא משם עדיין היינו עבדים