ליקוטי מהרי"ח חלק א רי

השני גופא יש ג"כ ב' מנהגים יש מחזירין הס"ת קודם (הקדיש תתקבל) וכן הוא בכל בו ובאבודרהם ומנהגינו להחזיר הס"ת אחר הקדיש והוא עפ"י האריז"ל עיין במשנת חסידים

סדר שיר של יום

תפלה לדוד הטה וכו' בסידר אשכנז ליתא מזמור זה אך הוא בטור בשם מנהגי ספרד ע"ש ואיתא ג"כ באבודרהם ובסדר היום ובסידר האריז"ל והטעם עיין באבודרהם מפני שכתב בו (הורינו ה' דרכיך) ע"ש ולפענ"ד נראה דאפשר כדי שלא ליתן פתחון פה למקטרג לומר באיזה זכות התפללנו כל התפלות ובקשות ע"ז אנו אומרין אחר התפלה (עננו כי עני ואביון אני) לומר שלא באנו בזרוע רק כעני בפתח והוא ע"ד שאומרין קודם התפלה (כי לא על צדקותינו אנחנו מפילין תחנונינו וכו') והנה התפלה נעוץ סופה בתחילתה כ"ז כתבתי בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת:

והנה במחזור ויטרי איתא לומר שיר מזמור לאסף אלקים אל דמי לך והוא בתהלים קפיטל פ"ג וכן הוא במג"א סי' קל"א ע"ש וכ"כ בסידר היעב"ץ בשם מנהג אשכנז וע"ש לאומרו אחר השיר של יום (וכתב ג"כ בשם מנהג פולין לומר מזמור ע"ט אלקים באו גוים בנחלתך וביום שאין אומרים תחנה א"א אותו חוץ מפורים ובט"ב במנחה ע"ש)

בית יעקב לכו ונלכה וכו' פסוק הוא בישעיה קפיטל ב' כי כל העמים ילכו וכו' פסוק הוא במיכה קפיטל ד' יהי ה' אלהינו עמנו וכו' פסוקים אלו הם במלכים בתפלת שלמה המלך ע"ש

שיר המעלות לדוד לולי וכו' והנה מזמור זה מוזכר באבודרהם בשם מנהג יש מקומות אך פסוקי בית יעקב וכו' ליתא שם ובטור גם מזמור זה ליתא ע"ש אך הם בדברי האריז"ל ובסדר היום ובסידורי ספרד ע"ש

היום יום וכו' הטעם מה שהלוים אמרו בראשון בשבת (לדוד מזמור) ובשני (שיר מזמור לבני קרח) וכו' עיין במס' ר"ה דף ל"ה והטעם שאומרין קודם המזמור היום יום ראשון בשבת שני בשבת וכו' משום דבזה מקיימין מצות (זכור את יום השבת) להזכירו בכל יום וכמ"ש הרמב"ן בשם המכילתא שלא ימנה הימים כדרך שהעכו"ם מונים רק אחד בשבת שני בשבת וכו' ומפני זה יש נוהגין לומר ג"כ פסוק זכור את יום השבת קודם שאומרין היום יום וכו'

והנה במקצת סידורין איתא לומר אחר השיר של יום ד' פסוקי תהלים הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים וכו' וברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם וברוך ה' אלהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו וכו' לעולם וכו' והם מסידורי ספרד וסידר האריז"ל: