ליקוטי מהרי"ח חלק א רט

עוה"ב ועם הצדיקים יורשי גן עדן יהיה מנוחתינו) למען יזמרך כבוד וכו' פסוק הוא בתהלים ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכו' פסוק הוא בירמיה קפיטל י"ז הנה בסידור ספרד ליתא פסוק זה וכן נראה מאבודרהם שכתב שמסיים הענין בפסוקים מתהלים ובסידר ר"ע וברמב"ם ליתא מכאן עוד שום פסוק ע"ש אך הוא במחזור ויטרי ובסידור השל"ה בטחו בה' עדי עד וכו' הוא בישעי' קפיטל כ"ו והנה פסוק זה גם במחזור ויטרי ובסידור ליתא ויבטחו בך יודעי שמך וכו' הוא בתהלים ט' ואיתא בסידורי ספרד ובמחזור ויטרי ובסידר השל"ה ה' חפין למען צדקו וכו' הוא בישעי' קפיטל ס"ב ע"ש והנה בסידורי ספרד איתא פסוק זה תיכף אחר פסוק למען יזמרך כבוד ומדברי האבודרהם הנ"ל נראה דפסוק זה ליתא לגמרי אך נוסח דידן הוא במחזור ויטרי ובסידר האר"י והשל"ה

ה' אדונינו מה אדיר שמך וכו' פסוק זה הוא בתהלים ח' ופסוק שאחריו חזקו ויאמץ לבבכם הוא ג"כ בתהלים ל"א והנה בסידורי אשכנז ובמחזור ויטרי ליתא פסוקים אלו אך הוא בסידורי ספרד

ועיין בצל"ח פ"ק דברכות דאם יחיד מתפלל בביהכנ"ס בעוד שהציבור אומרין עדיין קדושת ובל"ג מקרי ג"כ בשעה שהציבור מתפללין ותפלתו ג"כ נשמעת ע"ש

קדיש שלם תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא וארעא ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם (תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל) אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובאבודרהם תתקבל אין אומרים אלא אחר התפלה או אחר הסליחות יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם ויהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכם ועלנא וכו') ונוסח סידורי ספרד והאבודרהם (יהא שלמא רבא מן שמיא חיים ושובע וישועה ונחמה ושזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורוח וצהלה לנו ולכל ישראל ואמרו אמן אך נוסח דידן בסידר ר"ע ע"ש והנה יהא שלמא רבא וכו' אומרין אחר כל הקדישים חוץ מבחצי קדיש והנה בקדיש דרבנן המנהג לומר וחיים טובים ועיין בסידר דעת קדושים שהוא מבחינת אין טוב אלא תורה אך כתב שהוא אמר בכל הקדישים מבחינת אוצרו הטוב השמים לכך שייך לומר יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים בכל הקדישים ע"ש עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם וסידורי ספרד לומר הוא ברחמיו יעשה שלום אך מנהגינו שאין אומרים (ברחמיו) רק בקדיש דרבנן לבד וגם בסידר ר"ע ליתא

יהללו את שם ה' וכו' הנה יש מקומות שמחזירין הס"ת להיכל תיכף אחר (קרה"ת) ויש מקומות שאין מחזירין הס"ת עד אחר (אשרי ובל"ג) ושני מנהגים אלו הובא בטור סי' קמ"ט ובש"ע סי' כ"ח והנה במנהג