עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א רג

Likutei Maharich part 1 203 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

מחמירין ועומדין והט"ז כתב לעמוד בברכו והמג"א כתב לעמוד בכל הברכה ובכתבי האריז"ל כתבו דהאריז"ל משעה שהחזן התחיל לקרות היה יושב ולא היה עומד עד הקדיש שלאחר קרה"ת

ועיין עוד בש"ע שם שהעולה לתורה צריך ג"כ לקרות עם הש"צ אלא שצריך לקרות בנחת שלא ישמיע לאזנו (והטעם עיין בב"י משום דמזוהר ויקהל משמע דאסור לקרות לגמרי אך כיון דהפוסקים כותבים דאם לא יקרא הוי ברכה לבטלה לכך הכריע דיקרא בלחש שלא להשמיע לאזנו ובזה אפשר גם הזוהר מודה דמותר) והרמ"א כתב ואפי' משמיע לאזניו ליכא למיחש דלא עדיף מתפלה ע"ש ועיין בהגהות מנהגים דקודם הקריאה יענה החזן אמן בקול רם

נוסח ברה"ת לאחרי' בא"י אשר נתן לנו תורת אמת הנה נוסח הרמב"ם אשר נתן לנו תורתו תורת אמת והפר"ח כתב שנוסחא המדוייקת אשר נתן לנו תורתו אמת אך במסכת סופרים ובסידר ר"ע וכו, כנוסח דידן וגם הרמב"ם גופא בפי' המשניות מס' יומא כנוסח דידן ועיין במג"א דינענע התורה כשאומר ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו הנה נוסח הטור (וחיי העולם) ונוסח המעדני יו"ט (ולחיי עולם אך המג"א כתב בשם שבלי לקט לומר וחיי עולם כנוסח דידן ושכן נוהגין ע"ש

ועיין ברמ"א סי' קמ"א שלא ירד עד שעלה כבר הראוי לקרות אחריו והמג"א כתב והמנהג להמתין עד שהתחיל השני הברכה והמדקדקים חוששין שבדרך לא יוכל לשמוע הקריאה כהוגן לכן ממתינין עד שיסיים השני ויורדין בין גברא לגברא ועיין בא"ר בשם מהרי"ל שיש שיורדין דרך אחריהם (וכ"כ בר"ח שער היראה פ' ט"ו) ועיין עוד שם סי' קל"ט בשם פענח רזא דנוהגין לכסות הפנים קצת עם הטלית כשיורד מן התיבה וסמך ויהי ככלותו לדבר אתו ויתן על פניו מסוה ע"ש ועיין בט"ז דא"צ לכסות הס"ת בין גברא לגברא רק שתהא מגוללת ובשעת הקדיש צריך לכסות ג"כ דאז מסתלק מן הקריאה והא"ר כתב דג"כ כשמזמרין החתן יכסה דאין כבוד לס"ת שיהיה זמן רב גלוי ע"ש

ועיין בש"ע סי' רי"ט שהמנהג לברך ברכת הגומל אחר קרה"ת ועיין במג"א סי' רכ"ה שגם ברכת ברוך שפטרני שמברך האב כשבנו נעשה בר מצוה המנהג ג"כ לברך כשקורין את הבן לעלות לתורה ע"ש וכל מנהגי ב' ברכות אלו ודינם ונוסחתם אבאר אי"ה בסדר ברכת הודאה יע"ש

חצי קדיש עיין בסידר ר"ע שי"א הקדיש אחר קרה"ת לאלתר קודם הגוללו וי"א שאין אומרים הקדיש עד אחר שמחזירין הס"ת למקומו (ודעת הרמב"ם פי"ב מהלכות תפלה כדעה השני' וכ"כ באו"ז בשם ספר המקצעות) אך הרב עמרם מסכים לדעה ראשונה לומר הקדיש אחר קרה"ת לאלתר ע"ש וכן העיד באו"ז שכן מנהגינו וכן הוא בטור סי' קמ"ט ובאבודרהם וכ"כ בכל בו וז"ל אחר קרה"ת אומר קדיש זוטא לעולם לבד ממנחה דשבתא