ליקוטי מהרי"ח חלק א קצט
Likutei Maharich part 1 199 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →המנהג שלעולם לוי קודם לישראל ואם יש שם כהן ואין שם לוי הכהן שקרא ראשון יעלה ג"כ במקום לוי ומברך שנית
והנה המנהג באיזה מקומות שמוכרין המצות וקורין לישראל במקום כהן ואין היתר לזה אלא א"כ נעשה התקנה בהסכמות כל הכהנים שבעיר כמ"ש בח"ס או"ח תשו' כ"ה ואף בזה ההיתר דחוק מאוד כמ"ש אדומ"ר הגה"ק מו"ה יקותיאל יהודא ט"ב זצללה"ה בתשוב' אבני צדק תשו' טי"ת שמתשובת כנסת יחזקאל מבואר דאף באופן זה אינו מועיל ועיין בהגהות רב"פ, שגם מהרי"ק לא התיר רק משום שהתקנה לא היה רק על זמן פרטי ולא בכל השנה ע"ש אך עכ"פ נראה לפענ"ד לקרות לוי במקום כהן ויש שם כהן בודאי אינו מותר חדא דבזה פגמו של הכהן יותר גדול כמובן ועוד כמ"ש התב"ש כמה פעמים דכיון דמיעוך ומשמוש קולא גדולה הוא ע"כ בעלילה כל דהו מבטלינן לי' כמו כן הוא ג"כ בנידן דידן כיון דזה שלא לקרות לכהן הוא קולא גדולה וא"כ שוב מצטרפינן דעת הפוסקים הנ"ל דאם אין כאן כהן לא יקרא ללוי כלל
מי שקראוהו לקרות בתורה והיא עומד בפסד''ו יעלה ויברך לפני' ולאחרי' ודעת השערי אפרים דג"כ מותר לקרות בלחש עם הקורא אך בסידר, ד"ת כתב דלא יקרא עם החזן כלל אבל לכתחלה אין לקרותו ואם הוא כהן או לוי ואין שם כהן או לוי אחר כתב המג"א בסי' קל"ה דאפשר דאפי' לכתחלה מותר לקרותו והסכים כן להלכה בש"א ובד"ח ואם עומד בק"ש וברכותי' דעת הש"ע בסי' ס"ו דאפילו קראוהו לא יעלה ודעת הט"ז לחלק דבק"ש עצמו לא יעלה ובברכותי' יעלה אך דעת המג"א שם בשם הלבוש דנוהגים להפסיק ואין לשנות המנהג אך לא יקרא עם החזן כלל אך לכתחלה עיין במג"א בסי' קל"ה דלא יקרא אותו אפילו הוא כהן ואין שם כהן אחר ע"ש והסכימו לזה ג"כ בא"ר ובכנה"ג וכו' ואם הוא עומד בין גאולה לתפלה אז פשיטא דאפילו קראוהו לא יעלה דאפילו לקדיש וקדושה אסור להפסיק שם
ועיין בהש"ע דאם לא היה כהן בביהכנ"ס וקראו ללוי או לישראל במקום כהן ואח"כ בא הכהן אם כבר התחיל העולה לברך דהיינו שאמר בא"י אינו פוסק אבל ברכו לא הוה התחלה ועולה הכהן ומברך והלוי שעלה יעמוד שם אצל התיבה עד שישלימו קריאת הכהן ואז קורין לוי זה שנית ומברך וקורא וכן הדין לגבי ישראל
אם קרא לכהן או ללוי ולא הי' שם בביהכנ"ס לא יקרא לאחר בשם (משום פגמו של ראשון) אלא יעלה מעצמו אבל בנו מותר לקרותו בשם דאין כאן פגם דאם היה הכהן הראשין פגם לא היו יכולין לקרות גם את בנו לכהן ואם הכהן או הלוי עומדים במקום שאין רשאי להפסיק כגון בתפלת י"ח או בין גל"ת מותר לקרות לאחר בשם לפי שהכל רואין שבשביל שאינו יכול להפסיק אינו עולה ואין כאן פגם וכן אם קראוהו ישראל ולא היה שם מותר לקרות לאחר בשם דגבי ישראל לא שייך פגם ואם הכהן