ליקוטי מהרי"ח חלק א קצז

בקיצור של"ה ולא על מלאכא דשמיא סמיכנא ועיין בספר שלמה מול עדר שכתב כוונה לנוסחא זו אך בכל ספרי הזוהר שלפנינו ובכל הנוסחאות כנוסח דידן ועיין בעיון תפלה דכתב דאחר דתפתח לבאי באורייתא צ"ל (ותיהב לי בנין דכרין דיעבדין רעותך) דכן הוא בזוהר ע"ש אך בסדר היום ליתא וכנוסח דידן ועיין בספר יסוד יוסף דכתב שכשלמד אצל הרב הקדוש מהר"ם פאפראש העתיק ממנו הגהות על הזוהר ובתוכו הגהות על בריך שמי' הנוסחא ק"ל תיבות והוא תיקן קרי ע"ש ונוסחא דידן מכוונת למנין ק"ל תיבות וכפי הנראה שזה היה נוסח של מהר"ם פאפראש בזוהר שם ומ' הוא יותר נאמן בית הזוהר מהמקובל אלהי המהר"ם פאפראש ועיין בסדר היום דאם לא אמר בריך שמיה בשעת הוצאת ס"ת יאמר אותו כשפותחין הס"ת לפני העם

ועיין בסידר היעב"ץ דאם הוציא ס"ת מהיכל ובהיותו חוץ להיכל ביד הנושאו להוליכו לתיבה נזכר שאין זה ס"ת המוכן יגללוהו לזה שהוציאו וי"א דיחזרוהו להיכל ויקחו המוכן ובספר אשל אברהם סי' קמ"ד דעתו נוטה לסברה הב' אך מסידר היעב"ץ שהביא דעה ראשונה בסתם ודעה הב' בשם י"א נראה שדעתו נוטה לדעה ראשונה וכן מצאתי באיזה מס' ספרד בשם הרב מהר"י עייאש בספר מט"י שעיקר כדעה ראשונה ועיין בד"מ סי' קמ"ד שאם צריכין לגלול הס"ת גוללין בשעה שאומרים פסד"ז ועיין במטה אפרים סי' תקפ"ד שקרא תגר על מנהג זה מתנ' שמבטלין כוונת הציבור ע"ש

גדלו לה' אתי וכו' הטעם שאין אומרים גם בחול פסוק שמע ישראל ואחד הוא אלהינו וכו' כמו שאומרים בשוי"ט אכתוב אי"ה בסדר קרה"ת לשבת ועיין במג"א סי' קל"ד להגבי' הס"ת בשעה שאומר גדלו וכן בפסוק שמע ישראל ואחד הוא אלהינו

לך ה' הגדולה וכו' הנה בספר המנהגים וברמ"א ובאו"ז ליתא רק פסוקי רוממו ה' אלהינו וכו' ע"ש אך הוא בכל בו והטעם כיון שהחזן אומר גדלו אומרים הקהל ג"כ פסוקי גדולה ע"ש אב הרחמים הוא ירחם וכו' באו"ז ובכל בו ליתא ובמנהגים איתא לאמרו בשוי"ט ומנהגינו לאמרו אף בחול הוא בד"מ וברמ"א

והנה כשמוליכין הס"ת על הבימה צריך להוליכה דרך ימין והמנהג שכל העם מתקרבין אצל הס"ת ומנשקין אותה (ולא כאשר איזה חזנים עושים שמקרבין הס"ת אצל כל אחד ואחד) ועפ"י האריז"ל צריך ג"כ לחבק אותה וצריך לנשקה בפה ויאמר ישקני מנשיקות פיהו וכו' ואם אינו יכול לנשקה בפה עיין בשערי אפרים שינשק ביד כי כן נוהגין ג"כ לנשק התפילין או המזוזה ע"י שנוגע בידו ואח"כ מנשק היד ע"ש ועיין בפע"ח שהאריז"ל היה מלוה להס"ת עד התיבה והיה נשאר שם עד שהיה פותחין אותה ומסתכל בה ורואה האותיות ע"ש: ותגלה