עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א קצו

Likutei Maharich part 1 196 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

בימי משה תקנו כדי שלא יהיה ג' ימים בלא תורה רק הם לא תקנו רק חדא גברא ואתא עזרא ותיקן תלתא גברא ע"ש ועיין בש"ע סי' קל"ה והוא מדברי הגמ' מגילה דאין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ודעת הרמ"א דאם יש שני חתנים או שני בעלי ברית והם ישראלים מוסיפין וקורין ארבעה דלדידהו הוה כיו"ט אך עיין בבה"ט בשם אחרונים דאין נוהגין כן וכ"כ בבדק הבית להב"י ע"ש ואם בטלו הקריאה ביום ב' מחמת אונס עיין בבה"ט בשם עט"ז דקורין ביום ג' שלא ילכו ג' ימים בלא תורה ע"ש אך באשל אברהם מהגאון ר' אברהם אויפינהייס כתב בשם משאת משה דאין לו תקנה

ועיין בתשו' מהר"י אסאד תשו' נ"א דאם מאיזה סיבה נתבטל קרה"ת בב' וה' בשחרית קורין במנחה ושכן עשו הלכה למעשה בהסכמת ג' גדולי ישראל ע"ש ועיין בשו"ת מהר"י ברינא דמי שלא שמע קרה"ת בשני ובחמישי יקרא הפרשה

אין קורין בתורה פחות מבעשרה ישראל גדולים ש"ע סי' קמ"ג (ואין הקטן עולה לתורה בחול מג"א סי' רפ"ב ולענין שוי"ט ור"ח וחו"מ אכתוב אי"ה כל אחד במקומו הראוי לו) והנה מדברי הנוב"י תנינא תשו' ט"ו נראה דאפילו כלם כבר שמעו קרה"ת יכולין לקרות אח"כ שנית ובח"א מסתפק בדבר אם צריך דוקא רוב הציבור שלא שמעו קרה"ת והניח בצ"ע ועיין בספר אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש סי' ס"ט שמתחילה דעתו נוטה שסגי באחד שלא שמע כמו גבי קדושה וברכו ואח"כ חזר בו וכתב ונראה שצריך עשרה שלא שמעו או עכ"פ רוב הציבור ומסיים בצ"ע אם מהני בזה מנהג להוציא מחשש ברכה לבטלה ועיין בסידר היעב"ץ בסדר קרה"ת לשבת שכתב שהמנהג להצריך רוב

ויהי בנסוע הארון הנה מנהג זה לומר פסוקי ויהי בנסוע בשעת פתיחת הארון הקדוש ליתא בש"ע ובנושאי כליו אך הוא בכל בו בסדר קרה"ת לשבת ועיין באו"ז שהמנהג לקנות מי שיוציא הס"ת מארון הקודש והוא כבוד התורה ועיין בספר זכריה שמי שנכנסה אשתו בחודש טי"ת לעיבורה הוא סגולה שיהיה פתיחת הארון ויש לו סמך עפ"י סוד

בריך שמיה דמארי עלמא הוא בזוה"ק ויקהל דף ר"ו וז"ל כדמפקינין ס"ת בציבורא למקרא בי' מתפתחן תרעי שמייא דרחמן ובעי לבר נש למימר בריך שמיה דמארי עלמא וכו' והנה בדברי האריז"ל יש ב' דעות עיין במג"א ריש סי' רפ"ב בשם האריז"ל לאמרה בשבת וכן במשנת חסידים ליתא רק בשבת (ואף דזוה"ק קאמר סתם כדמפקינין ס"ת היינו משום דזוה"ק קאמר שם קודם רזא דס"ת דיומא דא ויעסוק שם בתפלת שבת כ"כ בס' נגיד ומצוה ע"ש) אך הבה"ט כתב בשם האריז"ל לאמרה גם בחול וכן בסידר האריז"ל מביא נוסח בריך שמיה אצל קרה"ת דחול ע"ש וכן הוא בסדר היום וכן המנהג ולא על בר אלהין סמיכנא הנה הנוסח