ליקוטי מהרי"ח חלק א קצ

הובא בב"י וכן הוא במחזור ויטרי (וע"ש עוד לומר ג"כ המזמור ה' מה רבו צרי וכו') אך נוסח סידורי דידן לומר מזמור ה' אל באפך הוא בספר המנהגים ובלבוש ע"ש והטעם עיין במג"א משום דהזוהר מסיים שם דאם אמר אליך ה' נפשי אשא בליבא רחיקא גורם עלי' לאסתלקא מעלמא וכו' לכך אין אומרין איתו במדינות אלו ע"ש והא דבחרו דוקא במזמור ה' אל באפך נראה לפענ"ד דאפשר משום דאיתא בזוה"ק דנפ"א צריך להיות במסירת נפש למיתה ממש ולזה תקנו לומר מזמור אליך ה' נפשי אשא עי"ש אך מחמת שאין בנו כח לקבל מסירת נפש באמת לזאת אומרים מזמור ה' אל באפך דכתיב בי' כי אין במות זכרך וכו' ר"ל ע"ד שאמר מה בצע בדמי וכו' היודך עפר וכו' כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחינו בדרך האמת

ועיין בא"ר שעכ"פ יאמר מזמור אליך ה' נפשי אשא בלא נפ"א ואזהרת הזוהר אינו אלא בנפ"א וע"ש שאמרו בכל יום אינו רואה פני גהינם ועיין בסדר התפלה להרמב"ם שם איתא לומר מזמור אליך ה' נפשי אשא אחר שיר של יום ע"ש

והוא רחום יכפר עון הטעם שהוסיפו תפלות ותחנונים בשני ובחמישי עיין בטור מפני שהם ימי רצון שבלוחות הראשונות עלה משה בה' וירד בב' ומטעם זה יש נוהגין להתענות בשני ובחמישי ורוקח נתן רמז לזה דרשו ה' בהמצאו ב' ה' מצאו ועיין במג"א סוף הלכות תענית דיש שאין אוכלין בשר בב' וה' ע"ש

והנה מנהג אשכנז לומר והוא רחום קודם נפ"א וכן הוא בסידר ר"ע ובטור ובאבודרהם ובמחזור ויטרי והטעם נראה מפני שניתקן כנגד תפלת י"ח כמ"ש המג"א לכך סומכין אותו לתפלת י"ח אך מנהגינו להקדים נפ"א הוא עפ"י פשטת לישנא דהזוהר תרומה דאמר בתר צלותי' לא בעי בר נש למשאל שאלתין אלא למינפל על אנפין ע"ש וכן הוא עפ"י האריז"ל ובכל בו מביא הב' מנהגים וע"ש עוד בכל בו שנוסח והוא רחום ג' זקנים תקנוהו עפ"י נס שאירע להם ע"ש וכמעט רוב נוסחת והוא רחום הם פסוקים מלוקטים

והנה בטור מביא בשם סידר ר"ע לומר קודם והוא רחום סליחות אם עונינו ענו בנו וגם וידוי וגם ויעבור ובסידורי ספרד והאר"י ופע"ח איתא ג' סליחות וג' פעמים ויעבור וכ"כ הב"י שהמנהג כן ע"ש אך במדינותינו אין נהוגין לומר שום סליחה קודם והוא רחום וכ"כ הטור שבכל אלו הארצות אין אומרין אלא והוא רחום כאשר הוא בהסידורין ע"ש וגם במחזור ויטרי ובכל בו ובאבודרהם ליתא רק והוא רחום ע"ש ועיין בבאה"ט ס"ק ט"ז שהיה המנהג לומר והוא רחום בכל ת"צ אפילו אינו בשני ובחמישי וכ"כ בלבושי שרד שכן מנהג הספרדיים בעיה"ק צפת ע"ש

ועיין בש"ע סי' קל"ד לומר והוא רחום בקול רם והוא דעת המחבר אך דעת הרמ"א שם לאמרו בלחש והטעם עיין במג"א מפני שניתקן כנגד תפלת י"א ע"ש ולדברי שניהם צריך לאמרו מעומד דוקא ואם ישב נקרא פורץ