ליקוטי מהרי"ח חלק א קפו

סדר נפילת אפים ותחנה

הנה דיני נפ"א הם בש"ע סי' קל"א וזה לשין הטור שם לאחר שסיים הש"צ חזרת התפלה נופלין על פניהם וכו' בש"ע כתב דאין לדבר בין תפלה לנפ"א והטעם עיין בב"י בשם הגאונים דכעין תפלה אריכתא דמי (מ"מ מותר להפסיק לעבות אמן וקדיש וקדושה וכו' ואפי' באמצע נפ"א שע"ת) ועיין בב"י שכתב שזה פשיט בכמה מקומות בגמ' שניפלין על פניהם לאחר התפלה ע"ש והנה ענין נפ"א מוזכר בגמ' במס' מגילה דף כ"ב ובמס' ב"מ דף נ"ט ובמס' תענית אך לא מוכח משם שצריך להיות סמוך לתפלה דוקא ע"ש (ולכאורה מוכח מדברי הגמ' מגילה שם איכפא דהרי קראי בתורה ואח"כ נפלו על אנפייהו ע"ש אך זה אינו דכיון דבת"צ היה כמבואר שם א"כ אפשר דבתפלת מנחה היה) אך בזוה"ק מפורש כן בהדי' בפ' תרומה דף קכ"ח ובמדבר דף ק"ך ובתוספת לפ' דברים ע"ש

והנה הטעם שנופלין על פניהם אחר תפלת י"ח כתב הטור ואבודרהם ומבואר יותר בב"ח כדי שיסדר התפלה בג' סדרים ישיבה עמידה נפילה כדרך שעשה משה ואשב בהר ואנכי עמדתי בהר ואתנפל לפני ה' וכן אנחנו עושים תפלת יוצר בישיבה תפלת י"ח בעמידה ואח"כ נפילת אפים ומטעם זה אומרים ואנחנו לא נדע מה נעשה ר"ל שכבר עשינו מה שעשה משה ומעתה אין אנו יודעין מה לעשות יותר ע"ש אך בזוה"ק איתא טעם אחר הובא בב"י דנפילת אפים הוא ענין מסירת נפש למיתה וביאר הדברים עיין בסידר השל"ה משום דתפלה נגד התמידין שמכפרין אך יש עונות שלא ניתנו לכפרה אלא במיתה לכך מוסר עצמו למיתה ע"ש שהאריך בזה

ועיין בש"ע דאין נופלין על פניהם (וגם לא אומרים תחנונים ט"ז) לא בבית אבל ועיין בבה"ט בשם הט"ז ביו"ד דדוקא כשיש שם אבל אך בשע"ת כתב דאפי' אין שם אבל רק מתפללין שם למנוחת הנפש (והטעם שאין נפ"א בבית אבל עיין בלבוש שלא להגביר, כח הדין ח"ו כי האבל כבר מדת הדין מתוח כנגדו והב"י בשם שבלי לקט כתב הטעם משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל ע"ש) ועיין בט"ז שמסתפק בדבר אם יאמרו הציבור אח"כ תחנונים כשבאו לביתם ובסידר ד"ח פסק כן להלכה דיאמרו אח"כ אך בש"צ כתב בשם מאמר מרדכי דהמנהג פשוט שאין אומרין אח"כ דכיון דאידחי אידחי וכ"כ בח"א ובקיצר ש"ע ע"ש ואם האבל בא לביהכ"נ אומרים נפ"א ותחנה אך האבל אינו אומר א"ר בשם שכנה"ג ולא בבית חתן כל ז' ימים לבחור הנושא אלמנה או אלמן הנושא בתולה וג' ימים לאלמן הנושא אלמנה ובזה אפי' החתן בא לביהכ"נ הציבור נגררים אחריו והטעם עיין בבה"ט בשם שכנה"ג