ליקוטי מהרי"ח חלק א קפב

והנה במקצת סידורין יש כאן קודם עשה למען שמך תוספת נוסחא יהר"מ ה' או"א שלא תעלה קנאת אדם עלי וכו' מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך וכו' והנה נוסח מלכנו ואלהינו וכו' הוא מסודר ר"ע והובא בטור ובמחזור ויטרי (ועי"ן בסידר ר"ע ששם נאמר לומר נוסח מלכנו ואלהינו קודם אלהי נצור וכן היא במחזור ויטרי אך בטור הוא קודם עשה למען שמך ע"ש) ונוסח שלא תעלה קנאת אדם עלי וכו' הוא בספר אור צדיקים ממר"ם פאפרש ובקיצור השל"ה יהי' לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי הנה נוסח זה לומר יהי' לרצון אחר תפלת י"ח היא מתוקן חכמז"ל פ"ק דברכות והנה דעת רוב הפוסקים לומר פסוק יהי' לרצון קודם אלהי נצור וגם אח"כ אך כבר העיד בנו הרמ"א שמנהג מקומות אלו לומר אלהי נצור קודם יהי' לרצון ודעביד כמר עביד וכו' והנה לענין אם הש"צ אחר החזרת התפלה יאמר וכן יהי' לרצון או לאו דעת הרמ"א בסי' קכ"ג דאין אומר (והטעם עיין בט"ז דאין שייך לומר והגיון לבי דלא התפלל על עצמו והמג"א כתב משום דיאמר אח"כ תתקבל צלותהון) אך דעת השל"ה הובא במג"א לאמרו וכן נראה דעת הב"י שם וכ"כ בס' שערי רחמים מהגר"א אך כל זה לענין פסוק יהי' לרצון אבל פסוק (ה' שפתי תפתח) שאומרין קידם תפלת י"ח מפורש בהש"ע שם דצריך גם הש"צ לומר בהחזרת תפילתו ועיין במג"א שם דאבל שאר פסוקים הנהוג לומר קודם תפלת י"ח דהיינו כי שם ה' אקרא ושומע תפלה עדיך א"צ לאמרם ואפילו בשחרית שלא אמר בלחש ע"ש

והנה איתא בהסידורין בשם השל"ה שקודם יהי' לרצון יאמר פסוק אחד מתנ"ך המתחיל באות ראשון משמו ומסיים באות אחרון משמו (והוא סגולה שלא לשכוח שמו בשעת הדין) ע"ש והנה בשל"ה ליתא וגם בקיצור של"ה לא מצאתי' אך בא"ר מביא זאת בשם איזה ס' ע"ש סוף סי' קב"ב: עושה שלום במרומיו הנה קודם שיאמר עושה שלום עוקר רגלו השמאלית ופוסע לאחריו ג' פסיעות בכריעה אחת ושיעור כל פסיעה כדי ליתן עקב בצד גודל (ודיני הג' פסיעות שלאחר התפלה ג"כ בש"ע סי' קכ"ג) וקודם שיזקוף משתחוה לשמאלו שהיא ימין השכינה ואומר עושה שלום במרומיו וחוזר ומשתחוה לימינו ואומר הוא יעשה שלום עלינו וחוזר ומשתחוה לפניו השתחואה גדולה כעבד הנפטר מרבו ואומר ועל כל ישראל ואמרו אמן (ואף יחיד אומר ואמרו אמן כנגד המלאכים המציין לשמרו מט"מ) ועיין במג"א דאותן שאומרים עושה שלום בעוד שפוסעים טועים הם אלא כמ"ש שאחר פסע הג' פסיעות קודם שיזקיף יאמר עושה שלום ויעמוד שם ויכוין רגליו זא"ז כמו בתפלה מג"א ולא יחזור פניו לצד הציבור עד שיסיים הש"צ תפילתו ולא יחזור למקומו עד דמטי הש"צ לקדושה ועכ"פ עד דפתח הש"צ התפלה (וכשאומרים פיוטים חוזר כשמתחיל הש"צ התפלה וכן אם בעת שגמר הג' פסיעות הגיע הש"צ לקדושה יכול לחזור תיכף