ליקוטי מהרי"ח חלק א יח

מחמת ספק ובשם האר"י ז"ל העידו שגם ספק אינו שדוקא תרתי בעינן לילה ושינה ורק משום כבודו של הב"י נוטלין הידים וזה לגבי גוף הנטילה משא"כ לגבי ד' אמות שלא הוזכר כלל בהש"ע ע"ש והנה לכאורה לפ"ז לגבי נגיעה בפיו ובחוטם ובעינים שהוזכר בהש"ע והוא מדברי הגמרא א"כ גם כאן יש להחמיר ולפ"ז בלילה אסור ליגע בפיו ובעינים עד אור הבוקר לאחר שיטול ידיו אך עיין בד"מ סי' וא"ו דספק זה אם חלילה גורם לרוח רעה אינו אלא על סוף הלילה ע"ש אך נראה לפענ"ד דכל זה לענין ניעור בלילה או השכים קודם אור הבוקר אבל הישן ביום נכון להחמיר בכל החומרות גם לענין הילוך ד' אמות דכבר הוכיח המקובל אלקי רח"ו מהזוה"ק (הובא בשע"ת) שגם הישן ביום רוח רעה שורה ע"ש

והנה יש עוד דברים הצריכים נטילה במים כמבואר בהש"ע ויש מהם שיש להם סמך מדברי הגמרא או מזוה"ק ויש שרק קבלה היה בידם ואלו הם היוצא מביהכ"ס והוא מדברי הזוה"ק בהקדמת בראשית וסמך לזה גם כן מדברי הגמרא ברכות ריש דף ט"ו ובסוכה דף מ"ו ואם הוא בעשה צרכיו דוקא וכל שאר דיני נטילה זו אכתוב אי"ה לקמן בסדר הנהגת ביהכ"ס היוצא מבית המרחץ ואם הוא ברוחץ דוקא ושאר דיני נטילה זו עיין במ"ש לקמן בסדר רחיצת ערב שבת הנוטל צפורניו הוא מדברי הגמרא פסחים ריש דף קי"ב וכל דיני נטילה זו עיין במ"ש לקמן בסדר נטילת צפרנים בער"ש החולין מנעליו הנה דעת הע"ת דאפילו אינו נוגע בידו אך עיין במג"א ובא"ר דנוגע דוקא ומספר אשל אברהם נראה דאף לדעת הע"ת אינו אלא במנעלים כאלו שעל פי הרוב צריכין ליגע בהם בחליצתן ע"ש ולכאורה למה נקט דוקא החולץ מנעליו ולא נקט הנועל מנעליו ובשלמא לדעת הע"ת דאפילו אינו נוגע בידיו י"ל דזה היה קבלה בידם דוקא החולץ אבל אם נוגע דוקא א"כ הה"ד הנועל ואפשר דלפי מ"ש בס' מגדול עוז מהגאון היעב"ץ שער בית מדות דמנעלים ישינים דוקא לאפוקי חדשים שעדיין לא הלך בהם ע"ש א"כ י"ל דלכך לא נקט נעילת מנעלים דאז לא פסיקא לי' דאם נועל מנעל חדש אין צריך נט"י משא"כ לגבי חליצה לא חשיבין חדשים כיון שכבר הלך בהם אפילו פעם אחת הנוגע ברגלו או בגופו היינו במקומות המכוסים אבל במקומות המגולים כגון ביד עד הקובדו שקורין עלינבויגין ובצואר עד החזה א"צ נטילה מג"א וע' במחהש"ק שבמקומות שהבית יד של הכותנת שלהם הוא קצר וכורכין מנופחת סביב צווארם גם בזה יש להקפיד ועיין בפרמ"ג דמסתפק באם הולך יחף אם הוה בכלל מקומות המגולים ע"ש החופף ראשו ואם אינו רק נוגע בשער שבראשו דעת המג"א סי' קס"ב דג"כ יש ליטול ידיו וכן נראה מדברי המחבר שמביא השע"ת כאן אך עיין בא"ר סי' קס"ד ובחיי אדם ובספר אשל אברהם דנוגע לא ע"ש הנוגע בכנה ועיין בשע"ת ובספר אשל אברהם שדעתם להקל בפרעוש אך בסידר היעב"ץ כתב הה"ד פרעוש מפלה כליו