ליקוטי מהרי"ח חלק א יז

ועיין בש"ע דאם שיכשך ידיו ג"פ בכלי מהני לק"ש ולתפלה ויברך ענט"י אבל לא לרוח רעה ואפילו אם שיכשך בג' מקומות מחולפים יש ספק אם מהני לרוח רעה כי משמע מדברי הזוהר דבעינן דוקא עירוי ועיין בסדר היום שכלי המקובל המי הנטילה טוב שיהיה שבור ומאוס ועיין בש"ע שמים של נט"י שחרית לא ישפכם במקום שעוברים שם בני אדם ועיין פסחים דף קי"א שהעובר על מים שפוכין ואפילו שפכתו אשתו בפניו דמו בראשו ואם פיזר עליהם עפר או אף בהו רוקא או רכיב אחמרא או סיים מסני לית לן בה ע"ש ואפשר דהיינו דוקא לגבי סתם שופכין אבל לגבי מים של נט"י שחרית אע"ג דאיכא כל הני חיישינן וכמו דאמרינן שם בגמרא דהיכא דאיכא למיחש לכשפים חיישינן

הניעור כל הלילה יטול ידיו שחרית כלא ברכה ש''ע הנה יש כאן ספק הן לגבי גוף הנטילה והן לענין ברכה כי יש לספק אם הלילה גורמת לרוח רעה או השינה וכן לענין ברכה לטעם הרא"ש משום דנגע במקום מטונף לא שייך בניעור וכן טעם הרשב"א דנעשה ברי' חדשה לכאורה לא שייך גם כן בניעור אך הב"י כתב די"ל להרשב"א דכיון דתקנו ליטול ידיו שחרית לא פליג רבנן ע"ש (והטעם דלהרשב"א שייך לא פליג ולא אמרינן כן גם כן להרא"ש עיין בט"ז ובמג"א) לכך יטול ידיו מספק בעירוי ג' פעמים כדין נטילה לרוח רעה אך לא יברך מספק והה"ד אם היה ישן שינת עראי דאף דשייך טעם הרשב"א דנעשה ברי' חדשה אבל טעם הרא"ש לא שייך דבשינת עראי לא חיישינן דנגע במקום מטונף כמ"ש בב"י א"כ ג"כ אין לברך מספק רק באם ישן עראי ועשה צרכיו אז יש לברך בין להרשב"א בין להרא"ש כ"כ בפרמ"ג ובהגהות רע"א אך דעת הלבוש והא"ר דאפי' בניעור כל הלילה אם עשה צרכיו יש לברך ולזה הסכים בסידר היעב"ץ ובסידר דרך חיים

הישן ביום שיתין נשמין (ושיעור שיתין נשמין עיין בסידר היעב"ץ ובשע"ת די"א שלש שעות וי"א חצי שעה וי"א שלש מניטין ונראה בשע"ת שהסכים לדעה השני' שהוא חצי שעה) יטול ידיו גם כן מספק הנ"ל דדילמא השינה גורמת לרוח רעה וכן השכים בלילה קודם עמוד השחר יטול ידיו שנית כשיאור היום מספק הנ"ל דדילמא הלילה גורם ורוח רעה שורה עד אור היום אבל לענין ברכה אין כאן אפילו ספק דלא יברך שנית דלא שייך טעם הרשב"א דרק פעם אחת נעשה ברי' חדשה ולהרא"ש כיון שכבר נטל ידיו פעם אחת ובירך שוב אפילו עשה צרכיו לא הוה רק כמו עשה צרכיו כל היום דאינו מברך ענט"י ולרוח רעה לא שייך לברך וא"כ אפילו השכים בלילה וישן אח"כ שאז בין הלילה גורם ובין השינה גורם חייב ליטול ידיו מ"מ אינו מברך

ועיין בספר אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש שבכל אלו אין להחמיר שלא לילך ד' אמות קודם הנטילה כיון שכל עיקר נטילה זו אינו רק