ליקוטי מהרי"ח חלק א קעב

חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו הנה בסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות (חוס) רק ורחם עלינו וכו' ונוסח הרמב"ם (וחוס ורחם עלינו) אך נוסח סידורי דידן הוא במחזור ויטרי כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה הנה בנוסח הרמב"ם ליתא, ונוסח סידר ר"ע הוא (כי אל שומע תפלתנו ותחנונינו אתה) אך עיין באבודרהם שאין לומר כן כי אין להחזיק עצמנו כצדיקים ששומע תפילתנו בכל עת רק לומר כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ע"ש וכן הנוסח במחזור ויטרי ומלפניך מלכנו ריקם על תשיבנו חננו ועננו ושמע תפילתנו הנה בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות אלו חננו ועננו ושמע תפילתנו) ובמחזור ויטרי איתא רק תיבות (ועננו) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ועיין בסידר ר' קאפיל שבשחרית איתא כנוסח דידן ובמנחה וערבית ליתא

והנה יחיד המתתעלה בת"צ אומר עננו בלא סיום ברכה באמצע ברכת שמע קולנו ורק בתפלת מנחה לבד ובתענית יחיד באיזה תענית אומר ענינו אכתוב אי"ה בסדר תענית יחיד ע"ש

אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי הנה מנהג זה לומר הוידוי בברכת ש"ת מובא במג"א בשם האריז"ל ובסידר השל"ה בשם הרמ"ק וכן הוא בסדר היום והוא מדברי הזוה"ק פ' בלק דף קצ"ה ועיין בסידר השל"ה שם שמביא נוסחות הרמ"ק חטאתי עויתי פשעתי וכזה עשיתי אך עיין בפע"ח שלא יפרש חטאיו ומזה כראה ג"כ מ"ש בבאה"ט בשם הכוונת דאם יש לו עון מחידש מזכיר אותו בתפלה הסמוכה אצלו הוא טעות אם דכן הוא באמת בסדר היום אבל אינו כן דעת ס' הכוונת כי דעת האריז"ל שלא יפרש חטאיו שלא להרבות בוידוים ובתחנונים בתפלת י"ח ע"ש

והנה נשאלתי דבנוסח תפלה זו שבסידורי דידן איתא רבונו ש"ע תכפר לי על (עוני וחטאי ופשעי) וסדר זה דלא כמאן לא כר' מאיר ולא כחכמים עיין פ"ג דיומא וגם פתח בחטא עון ופשע וגם מסיים כן ובאמצע נקוט סדר אחר והנה באמת בנוסח תפלה זו בסידר האר"י והשל"ה ובסדר היום ליתא סדר זה רק חטא עון ופשע לכאורה היה נראה לפענ"ד שבאמת הוא ט"ס וצ"ל ותכפר לי על (חטאי עוני ופשעי) וכאשר באמת הוא כן בסידר האר"י והשל"ה ובסדר היום אך גם מנוסח התפלה קודם אמירת תהלים איתא ג"כ לטהרנו מעונותינו ולסלוח חטאתינו ולכפר פשעינו והוא ג"כ כסדר דידן ע"ש

אתה ה' אלהים הזן ומפרנס הנה מנהג זה להתפלל על המזון בש"ת מובא ג"כ במג"א שם בשם האריז"ל ע"ש ועיין בשע"ת דמוכח מזוהר שאין להתפלל על המזון בתפלת מנחה ע"ש ומה דאמרינן והמציא לי מזונותי וכו' בהיתר ולא באיסור לכאורה באיסור מאן דכר שמי' עיין בשו"ת ח"ס שהכוונה שלא יצטרך להתיר את האיסור כי כמה פעמים