ליקוטי מהרי"ח חלק א קסב

ע"ש אך בטוש"ע ובאבודרהם לא מוזכר כלל נוסח לדור ודור וגם בסידורי ספרד ליתא ע"ש והנה למנהג דידן שאין אומרים לדור ודור יש נוהגין שבתפלת מוסף אומרין אותו ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת מוסף דשבת

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה הנה במוצ"ש אומרין כאן ואתה חוננתנו) ואי"ה בסדר מוצ"ש אכתוב מזה ודע דכל ברכות האמצעיות פותחת בלשון שאלה ובקשה והא דברכה זו מתחיל בלשון שבח עיין בב"ח

חננו מאתך דעה בינה והשכל כן הוא נוסח סידר ר"ע ובאבודרהם ובאו"ז ויש נוסחא חכמה בינה ודעת וכן הוא בסידר ר' קאפיל ובסידר הגה"ק התניא והוא לשון הפסוק בפ' תשא וכן נראה לכאורה מדברי ס' הכוונות שאכתוב בסמוך (ועיין בספר רוקח שורש זכירת השם בשם מדרש תדשא יש מפילין תחנות ובקשות לפני הקב"ה ושואלין ממנו חכמה בינה ודעת וכו') ועיין בסידר ר' שבתי שבשחרית נוסחתו חב"ד ובמנחה ומעריב דעה בינה והשכל וטעמו ע"ז נעלה ממנו. (ועיין בשע"ת בשם ס' הכוונות לומר חכמה בינה ודעת והשכל ונוסח הרמב"ם דעה חכמה בינה והשכל ונוסח המחזור ויטרי בינה דעה חכמה והשכל ושלשה נוסחות אלו עולים למקום אחד והנה יש סמך לנוסח הר"ע והאבודרהם הנ"ל ולנוסח הרמב"ם להזכיר דעה תחילה מירושלמי דקאמר בנוסח ברכה זו וחננו דעה ע"ש): ועיין בעיון תפלה שכמה אנשים אומרין וחננו בוא"ו והוא טעות רק במוצש"ק יש לומר בוא"י ושכן הוא באבודרהם בלא וא"ו ע"ש ולכאורה נראה כן ג"כ מדברי הב"ח והוא מילתא דמסתבר והסכים לזה ג"כ בסידר דעת קדושים אבל מה אעשה שנוסח ר"ע והרמב"ם והמחזור ויטרי לומר בכל פעם וחננו בוא"ו ע"ש והסכים לזה ג"כ בא"ר וע"ש שכן משמע ג"כ בב"י סי' רצ"ד וכ"כ בסידר היעב"ץ שברוב הנוסחאות הוא בוא"ו ע"ש

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך הנה נוסח הרמב"ם השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותך וקרבנו מלכנו לעבודתך ונוסח המחזור ויטרי השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך ודבקנו במצותך אך בסידורי דידן ובספרד והרמ"ק ובר"ע ואבודרהם ליתא הך ודבקנו במצותך וכן נראה מדברי הטור והכל בו שכתבו שיש ט''ו תיבות בברכה זו ועיין בדברי הרשב"א שמביא הב"י סי' קפ"ח דמנה שם כל הברכות שיש בהם מלכות ובתוך המנויין הוא ג"כ ברכת סלח לנו ולא מנה ברכה זו דהשיבנו הקודם ודוחק לומר דלא גרס בנוסחתו בברכה זו (תיבות מלכנו) וצ"ע)

והחזירנו בתשובה שלימה לפניך אפשר הכוונה דהנה בתיקונים אמר צווחין ככלבין הב מזונא וסליחה וכפרה ולא אית מאן דקרא לון בתיובתא דיחזור קב"ה את השכינה לגבי' (היינו תשובה עילאה) ועיין בר"ח פ"ב משער התשובה דמשמע מזוה"ק דאין אדם זוכה לתשובה עילאה