עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א קנז

Likutei Maharich part 1 157 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

לתפלה (ומ"מ גם בשבת לא יאמרוהו אף דאין חיוב כל כך להסמיך גל"ת ל"ח) משא"כ פסוק ה' שפתי תפתח לא הוה הפסק כדאמרינן בגמ' פ"ק דברכות דכתפלה אריכתא דמי ע"ש והנה בטור שם מוזכר ג"כ פסוק שומע תפלה עדיך וכו' ומוזכרה ג"כ במג"א אך לא ראיתי כלל נוהג כן לאמרו וגם במחזור ויטרי ובשלטי הגיבורים על המרדכי לא מוזכרה רק פסוק כי שם ה' וה' שפתי תפתח ע"ש ובסידורי ספרד ור' שבתי ור' קאפיל ליתא כלל גם פסוק כי שם ה' אקרא אף במנחה ע"ש

ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך הטעם דתיקנו רבנן לומר ה' שפתי תפתח קודם התפלה עיין בתר"י והובא בב"י מפני שדוד המלך בעת שהתפלל על חטא בת שבע שהיה במזיד ואין מביאין קרבן התפלל להשי"ת שיסייעו שיוכל לכוון בתפילתו כדי שיהיה מקובלת וע"ז אמר כי לא תחפוץ זבח ר"ל ע"י מזיד לכך יהיה תפילתו במקום קרבן ע"כ עכשיו שאין לנו קרבן אומרין אותה ג"כ שיהיה תפילתנו מקובלת ע"ש

ועיין במחזור ויטרי ששם איתא תחילה פסוק ה' שפתי ואח"כ פסוק כי שם ה' אקרא וכן הוא במחזורים הישנים הגדולים אך נוסח סידורי דידן לומר פסוק כי שם קודם פסוק ה' שפתי היא עפ"י פסק המג"א שלא להפסיק בפסוקים אחר פסוק ה' שפתי תפתח דפסוק זה מכלל תפלה הוא ע"ש

בא"י אלהינו ואלהי אבותינו הא דאין מלכות בברכה זו ע' בתוס' ורא"ש פ"ו דברכות והובא ג"כ בטור משום דאלקי אברהם חשוב מלכות שאברהם הימלך אותו על העולם וי"א דהגדול הגבור והנורא חשוב מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן במסכת ר"ה שמע ישראל הוי מלכות ע"ש

אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כן הוא לשון הפסוק בפ' שמות והא דאמר בכל אחד ואחד אלהי עיין בספה"ק מפני שכל אחד עבד השי"ת מצד עצמו ולא מצד מנהג אבותיו וכל אחד עבד השי"ת במדה אחרת אברהם במדת החסד יצחק במדת גבורה יעקב במדת תפארת והא דאמר ואלהי יעקב בוא"ו החיבור עיין ברמב"ן שם עפ"י דרכו בקודש ולפענ"ד נראה בדרך אפשר משום דידוע דמדת תפארת הוא המכריע בין חסד לגבורה לכך כתב ואלהי יעקב שהוא עבד השי"ת במדת תפארת שהוא מחבר מדת אברהם ויצחק ואפשר מזה הטעם כתב נמי דאל הגדול הגיבור והנורא כי ידוע דהגדול הגיבור והנורא הם חסד גבורה תפארת לכך כתב והנורא בוא"ו החיבור כ"ז כתבתי רק בדרך האפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונך אל עליון גומל חסדים טובים אפשר הכוונה עפ"י מ"ש הפרמ"ג דחסדים טובים הם חסדים נגליים כי באמת כל מה דעביד רחמנא לטב עביד רק שאינו כנגלה ע"ש והנה מלך בו"ד לפעמים רוצה לעשות לאדם חסדים ושריו ויועציו מוחין בידו לכך מוכרח לעשות (יוד) חסד