ליקוטי מהרי"ח חלק א קנו

סדר הכריעות והזקיפית גרסינן בגמ' ברכות דף ל"ד אלו ברכות ששוחה בהם באבות תחילה וסוף (תחילה כשאומר בא"י אלהי ואלהי אבותינו וסוף כשאומר בא"י מגן אברהם) ובהודאה תחילה וסוף (תחילה כשאומר מודים וסוף כשאומר בא"י הטוב שמך) והטעם ששוחה באבות ובהודאה ע' באבודרהם בשם הירושלמי משום דכתיב ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את אלהי אברהם וכתיב ואשחוה למלך ומתרגמנא ומודינא למלכא

ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות תפלה דקאמר כשהוא כורע בארבע הכריעות כורע ברוך וצ"ע הלא ליכא ד' כריעות בברוך בי הכריעה השלישית הוא במודים ולא בברוך וליכא למימר דדעת הרמב"ם דכורע בברכת המחזיר שכינתו לציון (ולכאורה משמע כן בזוה"ק פקודי רס"א ע"ב) דהרי אמרינן בהדי' בהודאה תחילה וסוף (ועיין בספר אור החמה על הזוה"ק דגם כוונת הזוה"ק לאחר ברכת המחזיר דהיינו במודים ע"ש) וצ"ל דמה שאמר בארבע הכריעות כורע בברוך לאו דוקא אלא ר"ל דבכל אלו הד' כריעות כורע בברוך היכי שיש ברוך והא ללא אמר בג' כריעות כורע בברוך אפשר משום זוקף בשם דהוא דכל הד' כריעות

ועיין בש"ע סי' קי"ג והוא מדברי הגמ' שם כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בהשם דכתיב ה' זוקף כפופים ע"ש והא דאמרינן בסדר העבודה ליוה"כ כשהיו שומעין השם הי' כורעים ע"ש במג"א ועיין עוד שם בשם הזוהר והשל"ה דכשאומר ברוך כורע בברכיו ועיין בא"ר בשם רש"ל כי ברוך הוא לשון ברך לך תכרע (ובכתבי האריז"ל איתא שכשאומר ברוך יכרע גופי עיין בשע"ת ואפשר שהוא הוא) וכשאומר אתה ישחה הראש עד שיתפקקו החליות ועיין בא"ר שמשמע דבמודים ישחה גופו וראש בבת אחת

והנה כשכורע כורע במהירות וכשהוא זוקף יזקוף בנחת ראשו תחילה ואח"כ גופו שלא תהא עליו כמשא ש"ע ובכתבי האריז"ל איתא להיפך גופו תחילה ואח"כ ראשו ועיין בבאה"ט וביותר ביאר בא"ר דבכריעות יכוין לאותיות הוי"ה ובזקיפות לאותיות אדנ"י דבכריעה ראשונה שבאבות. יכוין להמשיך י מהוי"ה להביא שפע עד היסוד חי העולמים ובזקיפה יכוין לעלות א של אדנ"י לחברה עם היו"ד ובכריעה שני' לאות ה של הוי"ה ובזקיפה לאות ד מאדנ"י וכן בכלם ע"ש ועיין בבה"ט בשם האריז"ל דקודם שיתפלל ימשמש בתפילין של ראש

כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו המנהג לומר קודם תפלת מוסף ומנחה פסוק כי שם ה' אקרא אבל בתפלת שחרית וערבית אין אומרים והטעם עיין בטור סי' קי"א דכיון דאינו מתוקן חכמז"ל מתקוני התפלה לכך הוי הפסק בין גאולה