ליקוטי מהרי"ח חלק א קנה

התפלל למעריב לא יהפוך פניו לצד דא"כ יהיה פניו נגד צפון או דרום ומ"מ א"צ לעקור רגליו כדי להתפלל למזרח כי בדיעבד יש לסמוך אמ"ד שכינה בכל מקום ועיין בבאה"ט שבתשו' יד אליהו חולק על הט"ז דצריך לעקור רגליו אך גדול אחר הסכים להט"ז ע"ש ובא"ר כתב דברמב"ם מבואר כהט"ז רק מ"מ טוב להפוך פניו לדרום דזה נמי נגד א"י ע"ש וע' בסידר ד"ח דאם מתפלל בציבור ואושא מילתא יהפוך עצמו לצד שהציבור מתפללין

ועיין ברמ"א סי' צ"ה שקודם תפלת י"ח יפסיע לפניו ג' פסיעות והטעם עיין ברוקח והובא בעע"ז משום דמצינו ג' הגשות לתפלה ויגש אברהם ויגש יהודה ויגש אליו ועיין בש"ע שם שיכוון רגליו זה אצל זה בתפלת י"ח והוא מדברי הגמ' פ"ק דברכות להתדמות להמלאכים דכתיב אצלם ורגליהם רגל ישרה וביאר הדברים עיין במט"מ דכיון שעומד לדבר עם השכינה צריך לסלק כל מחשבות הגוף מלבו ולדמות כאלו הוא מלאך שאין לו מחשבות הגוף וע"ש עוד טעם לזה

ועיין בט"ז סי' צ"א בשם הזוהר ואתחנן מאן דקאים בצלותי' בעי לכסוי רישי' ועינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא ומאן דפקח עינוי מקדים עלי' מלאך המות וע"ש עוד שכל מי שאינו עוצם עיניו בתפילתו אינו זוכה לראות השכינה קודם מותו כמו כל בר זכאי ע"ש (ועיין בפרמ"ג ד כוונת הזוהר במ"ש לכסות עיניו היינו בטלית של מצוה שעליו ע"ש וכן הוא בהדי' בר"ח פ"ח משער הקדושה) אך אם מתפלל מתוך סידר התפלה הוה כמו עיניו סגורות שע"ת שם ואע"פ שמתפלל בעינים סגורות מ"מ אסור להתפלל כנגד המראה שקורין שפיגול שלא יאמרו דמשתחוה לבבואה שלו רדב"ז ואם מתפלל ועיניו פתוחות בלא"ה אסור שלא יתבטל הכוונה וכמ"ש בש"ע סי' ל' שלא יתפלל נגד בגדים המצוירים ומטעם זה כתב המג"א שם דלא יצייר ציורים בכותל הביהכנ"ס אלא למעלה מקומת איש ע"ש

ועיין בש"ע סי' צ"ז דאסור לרוק בתפלה ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליע בכסותו שלא יהא נראה ואם אינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחוריו לשמאלו ולא לימינו וכ"ש לפניו והא דגבי פסיעות חולק כבוד לשמאלו תחילה מפני שהוא ימין הקב"ה עיין בט"ז ובמג"א שם

ועיין בסי' צ"ב דהצריך לנקביו והתפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל ואם יכול לעמוד עצמו שיעור הילוך פרסה יצא בדיעבד (ועיין ברמ"א שאפי' בדברי תורה אסור כ"ז שגופו משוקץ) ועיין בהגהות רע"א בשם גן המלך דלהכי נקיט שיעור הילוך פרסה ולא נקיט שיעור שעה וחומש שאפי' אם יושב במקום אחד יכול להעמיד עצמו אבל אם מהלך אינו יכול להעמיד עצמו כי ההילוך מוריד הנקבים משערינן כאלו מהלך ע"ש והטעם של השיעור פרסה עיין בעט"ז משום שזמן התפלה הוא שעה וצריך לשהות ג"כ מעט קודם התפלה ולאחר התפלה הרי החומש לשני השהיות: סדר