ליקוטי מהרי"ח חלק א קנד

ועיין עוד בגמ' שם ר' גמליאל ובית דינו התקין עוד ברכה אחת והוא ברכת המינים לפי שהיו רבו האפיקורסין בישראל ע"ש ומכין הברכות של כל הג' תפלות הם נ"ז ג' פעמים י"ט ונתבו רמז ע"ז ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואהמ"ה בגימטריא כ"ז כמנין הברכות ע' באבודרהם

זמן תפלת שחרית מנץ החמה עד סוף שעה ד' ובשעת הדחק מותר להתפלל אף קודם הנץ החמה ועיין במג"א בשם רש"ל שקרא תגר על שבימי הסליחות מתפללין קודם הנץ החמה והמג"א כתב דאפשר דסמכו על שטורח הציבור הוא שילכו לביתם ויתקבצו שנית כמ"ש הא"ר סי' רל"ה לענין תפלת מעריב אך עיין בא"ר שלא ניחא לי' בתירץ זה דאין טורח כל כך להמתין בביהכנ"ס ע"ש ובאמת גם המג"א מסיים שמ"מ לכתחילה יראה שלא להשכים ועיין בפרמ"ג סי' תצ"ד דביום א' דשבועות דנעורים כל הלילה מתפללין מיד כשיאיר היום מפני הטורח ע"ש

כוונת התפלה עיין בהש"ע סי' צ"ח שהמתפלל צריך שיכוון בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו ע"ש ולכך נקרא התפלה עבודה שבלב שצריך כוונת הלב ועיין באבודרהם שעבודה הוא לכבוש המחשבה הטרודה בעסקי העולם ולהביאה בשעבוד הכוונה וע' בזוה"ק בשלח דף ס"ג כל דמצלי קמי מלכא קדישא בעי למבעי בעותיה ולצלאה מעומקא דליבא ועיין ברוקח שורש היראה שכתב ותכוין דעתך פן תכזב בתפלתך כשתהרהר מחשבות אחרות ותאמר לבסוף יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי וכו' ועיין בס' אורחת חיים מהרא"ש שכתב כוון בתפלתך כי התפלה הוא עבודה שבלב ואם בנך ידבר לך ולא מלבו הלא יחר לך וכו' ועיין בספר חסידים בשביל ז' דברים אין תפילתו של אדם נשמעת ואחד מהם המתפלל בלא כוונת הלב שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך

ועיין בש"ע סי' ק"א שצריך לכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכלם עכ"פ לפחות יכוון באבות ואם לא כיון באבות דעת המחבר שצריך לחזור ולהתפלל אך דעת הרמ"א שבזמן הזה אין חוזרין בשביל חסרון הכוונה שאף בחזרה קרוב שלא יתכוין ועיין בטור בשם הרוקח שירגיל עצמו לכוין לפחות בחתימת כל ברכה שיש בהם קי"ג פעמים לב שבתורה לומר שצריך בהם כוונת הלב ע"ש והובא ג"כ בבעה''ט סוף פרשת פקודי ע"ש ולענין אם לנענע בתפלת י"ח כבר כתבתי לעיל בסדר הנהגת התפלה דכל הלבבות דורש ה' וכל אחד ישער בעצמו כפי מה שיועיל לו לעורר הכוונה ע"ש

גרסינן פרק תפלת השחר היה עומד בח"ל יחזור פניו כנגד א"י וכו' והובא בש"ע סי' צ"ד ועיין ברמ"א שם דאנו שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של א"י ונמצא פנינו לא"י ומי שאינו יכול לכוון הרוחות יכוון לבו לאבינו שבשמים ועיין בט"ז דמי ששכח ומתפלל לרוח אחרת אם הוא בצפון או בדרום יהפוך פניו לצד מזרח אבל אם