ליקוטי מהרי"ח חלק א קנא

תיבות (ישראל) אך הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ואבודרהם ולכאורה יש להבין מה שאומרים ועונה לעמו וכו' הלא קרוב ה' לכל קוראיו אף לנכרי אשר לא מבני ישראל המה אך נראה לפענ"ד דאפשר דגבי ישראל מצינו בפ' השוכר את הפועלים ר' חייא אמר משיב הרוח נשוב זוקא מוריד הגשם אתא מיטרא הרי תיכף באותו שעה נענה וכמאמר הכתוב עוד הם מדברים ואני אשמע וזה אינו רק לעמו ישראל וזה שאומרים ועונה לעמו ישראל בעת ששועם אליו ר"ל באותו עת גופא ששועם אליו ודע דנוסח סידורי ספרד ורמ"ק והשל"ה והאבודרהם העונה לעמו וכו' אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובסידר ר' קאפיל תהלות לאל עליון גואלם בסידורי אשכנז ור"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא תיבות (גואלם) אך הוא בסידורי ספרד והרמ"ק והאריז"ל (ודע דנוסח ר"ע והרמ"ק והאבודרהם תהלה לאל עליון אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובכתבי האריז"ל יש כוונה ע"ז שתהלות הם שני תהלות ע"ש)

ועיין בכתבי האריז"ל שעד תהלות לאל עליון הוא מעולם הישיבה וכאן צריך לעמוד ולהכין עצמו לתפלת י"ח (ועיין בא"ר בשם עץ החיים שאז ילך ממקומו ג' פסיעות ויעמוד שם עד שירצה להתפלל י"ח ואז יפסיע לפניו ג' פסיעות

בשמחה רכה ואמרו כלם לכאורה תיבות (כלם) מיותר אך ידידי הרב המאה"ג וכו' מו"ה יחזקאל בנטט נ"י אב"ד וואראהל הראה לי במכילתא בשלח שגם האומת אמרו שירה וזה ואמרו כולם ע"ש לשמך הגדול בסידורי אשכנז ור"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא תיבות (הגדול) אך הוא בסידורי ספרד יחד כולם הודו והמליכו ואמרו הנה נוסח דידן ואמרו בקמ"ץ תחת המ"ם וכ"כ בסידורי סלאוויטא בשם סידר ש"ת אך נוסח היעב"ץ ואמרו בשב"א תחת המ"ם וכן הוא בסידורי ספרד וכ"כ בס' שערי: רחמים מהגר"א ע"ש

צור ישראל קימה בעזרת ישראל ופדה כנאמך יהודא וישראל ונאמר גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל הנה בסידורי ספרד והאבודרהם ליתא עד ונאמר גואלנו וכו' וכ"כ בס' מגיד תעלומה על מס' ברכות דף י"ב שכן נראה מדברי רש"י ז"ל ד"ה להגיד בבוקר חסדך דאינו מזכיר בה מגאולה לעתיד ע"ש אך כתב דנוסחותינו לומר צור ישראל וכו' הוא מירושלמי הובא בטור סי' ס"ו ע"ש (ונוסח המחזור ויטרי גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל ופדה כנאומך יהודא וישראל) ועיין בס' המנהגים שדעת הרי"צ גאות ור"א מווירמזא שלא לומר רק עד גואלנו ה' צבאות לפי שאז יש בו י"ד תיבות וס' אותיות והוא רמז שס' ריבוא נגאלו בי"ד ניסן אך ר"מ ש"צ הוסיף הפסוק גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל ושכן נוהגין ע"ש וכן נראה מכתבי האריז"ל ועיין בסידר ר' קאפיל ששם הנוסחא גואלנו ה' צבאות מעולם הוא סמך קדוש ישראל אך בסידורי