ליקוטי מהרי"ח חלק א טו

כי בודאי נטל ידיו כבר כשקם מהמטה אך אין לברך רק על הנטילה שהוא צורך התפילה עיין בספר שערי רחמים בהגהות שם ולפענ"ד אפשר דזה היה הכוונה בשמואל א' קפיטל כ"א שדוד המלך לקח החנית והצפחת המים אשר הי' מראשותיו של שאול המלך ולכאורה בשלמא החנית לקח שאם ניעור המלך שאול לא יהיה בידו החנית להכות אותו אבל למה לקח הצפחת המים אך לפי ששאול המלך שהיה בחיר ה' בודאי היה נזהר שלא לילך קודם נט"י וכפי הנראה שלכוונה זו העמיד הצפחת מים מראשותיו שכן כתבו הספה"ק להעמיד הכלי של מים ראשותיו עיין בסדר היום ולזה כיוון ג"כ אדונינו המלך דוד ולקח הצפחת מים כדי שאם ניעור המלך שאול לא יהיה בידו יכולת לרדוף אחריו ועוד שיעור את האנשים אשר אתו ליתן לו מים בתוך כך ימלט על נפשו כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר ובדרך סמך וכל פוטפוטין בושין לבר מפיטפוטי דאורייתא

ועיין בספר אגרא דפרקא בשם הרב הקדוש מו"ה משולם זוסא זצללה"ה שלא להציג רגליו על הארץ קודם נט"י והטעם עפ"י סוד ע"ש ועיין בתולעת יעקב שהביא זאת בשם מנהג חסידים הראשונים וז"ל חסידים הראשונים כשנערו ממשנתן היו רוחצין ידיהם והם על מטתם ע"ש והוא מדברי הזוה"ק בהקדמת בראשית דף יו"ד ע"ב חסידי קדמאי בזמנא דאתערי בלילא אסחון ידיהו וקיימי ע"ש והנה בודאי אשרי מי שנזהר בזה אך הוא גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה כי ידוע מדברי רש"י ז"ל ריש מסכת ברכות שרוב בני אדם הם עניים ע"ש ובעוה"ר יושבין בדירות דחיקות ואין המקום להכיל השני כלים (היינו אחד מלא ואחד ריקן לקבל המי הנטילה) סמוך להמטה. השי''ת מהרה יחוש גאולתינו ופדות נפשינו אל ארץ טובה ורחבה ולא יאמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים

לא יגע קודם הנטילה לפה ולחוטם ולאזנים ולעינים טוש"ע והוא מדברי הגמרא שבת דף ק"ח ועיין בסדר היום שלא יגע גם במלבושיו וכ"כ בר"ח בשם הזוהר ע"ש ומ"ש המג"א שמגמרא לא משמע כן כבר כתבתי שמגמ' אין הכרע ואם נגע במאכל ובמשקה דעת הגאון מליסא בסידר דרך חיים שהוא חשש סכנה אך בסידר היעב"ץ ובחיי אדם מתירין בדיעבד מלבד בשכר שאסור אף דיעבד מפני שמוזכר בגמרא בהדי' ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ שנהגו להקל בנגיעת קטן שלא הגיע לחינוך אך יש להחמיר מיום המילה ע"ש

לא יטול ידיו ממי שלא נטל ידיו שחרית ש''ע והוא מדברי הזוהר פ' וישב והטעם דכתיב והזה הטהור על הטמא וכן הוא בגמ' ברכות דף נ"א (ואין להקשות א"כ איך הימין מקבל מים מן השמאל והרי הוא טמא עיין בסדר היום דהכא חפץ להעביר הטומאה ממנו ולא אפשר בלא"ה משא"כ אדם שלא נטהר עדיין והרי הוא חפץ בטומאתו אין כח בידו להעביר טומאה