ליקוטי מהרי"ח חלק א יד

משמו ואח"כ אות מאותיות נשמה וכן עד גמירא ואם שמו היא ה' אותיות או יותר אז בפעם הד' יצרף כל האותיות הנשארים משמו להמשולב וכן להיפך אם שמו הוא רק ב' אותיות או ג' אז יצרף כל אותיות הנשארים מאותיות נשמה אל המשולב והוא סגולה להתגבר על היצה"ר ובסידר השל"ה כתב בשם המקובלים שהוא סגולה שלא ישכח שמו בשעת הדין ע"ש

סדר נט"י שחרית

הנה טעם נט"י שחרית הוא בפשיטות משום רוח רעה השורה על הידים כמבואר בגמרא שבת דף ק"ח ומפורש יותר בזוה"ק פרש' וישב וז"ל דלית בר נש דלא טעים טעמא דמותא בלילה ונשמתא קדישא איסתלקת מיני' ועל דא רוחא דמסאבא שריא עלי' וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא ואשתאר על ידוי וכו' ע"ש (והטעם דיש לרוחא דמסאבא כח לשלוט על הידים יותר מכל הגוף עיין בפע"ח ובשאר ספה"ק) אך מטעם רוח רעה לא היה צריך לברך ענט"י וכמו שאין מברכין על שאר הדברים הצריכין נטילה ג"כ מטעם רוח רעה שאכתוב בסמוך לזאת כתב הרא"ש בסוף מס' ברכות דטעם ברכה זו משום דלא אפשר שלא נגע בלילה במקום הטינופת לכך תקנו ברכה קודם ק"ש ותפלה וכן בתפלת מנחה וערבית אם עשה צרכיו קודם צריך לברך ענט"י ע"ש אך לפי מה דקי"ל בסי' ז' דקודם תפלת מנחה ומעריב אין צריך לברך ענט"י אף אם עשה צרכיו ודלא כהרא"ש לזאת כתב המג"א ריש סי' דל"ת דצ"ל הטעם כמ"ש הרשב"א דבבוקר נעשה כברי' חדשה וצריכין להודות לו וע"ז תקנו כל ברכת השחר לפיכך צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידיו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו ע"ש והט"ז בסי' זי"ן מקיים גם טעם הרא"ש גם לדידן רק דיש חילוק בין שחרית למנחה וערבית משום דבבוקר רוב פעמים ידיו מטונפות תקנו ברכה משא"כ במנחה וערבית לא שכיח ודלא מהרא"ש דשוין הם והנ"מ בין אלו הטעמים עיין בפרישה ובפרמ"ג

לא ילך ד' אמות כלא נט"י הובא במג"א בשם התולעת יעקב שכל ההולך ד' אמות בלא נט"י חייב מיתה והוא מדברי הזוהר כמבואר בב"ח ועיין בשע"ת ריש סי' א' שהוא בזוהר כתב יד ולכאורה מוכח מגמ' דידן איפכא דבסוף פרק הרואה קמסדר ברכת ענט"י אחר הנחת תפילין ע"ש ובודאי קודם הנחת תפילין עשה צרכיו כי תפילין צריכין גוף נקי ועיין פ"ב דברכות הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה וינח תפילין ויקרא ק"ש ע"ש וידוע דביהכ"ס שלהם היה בשדות ועכ"ח שהלך יותר מד' אמות קודם הנטילה אך זה אינו דמשום הכי אין לדחות דברי הזוה"ק די"ל כמ"ש הט"ז ריש סי' מ"ו דהברכות לא על הסדר נאמרו ע"ש או כדברי הי"א דהגמ' לא מיירי שם מנט"י שהוא להעביר הרוח הרעה