ליקוטי מהרי"ח חלק א קמח

(ועיין בסידר האר"י ופע"ח דכשיגיע לוראיתם אותם יסתכל בציצית וכשיגיע לאחרי עיניכם יסתכל בהם וישימם על העינים) וכשמסתכל בהם יסתכל בשתי ציצית שלפניו שיש בהם עשרה קשרים וט"ז חוטין שעולות כ"ו כמספר הוי"ה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם בזה נכלל הדיבור (לא תנאף) כדרשת חכמז"ל אחרי לבבכם זה מינות ואחרי עיניכם זה זנות ועיין בספר דרך פקודיך מצוה ל"ה שמביא שם מעשה רב שסיפר לו הרב הקדוש מהר"ם סופר מפשטוזארסק זצללה"ה שהיה בעיר אחד ובא אליו מנגידי עיר וסיפר לו היות שהיה שבת אצלם איש צדיק אחד ואמרתי אלכה כא אל כת המשוגעים ואראה מה מנהגם וכאשר באתי לשם אמר הרה"צ הנה נואף בא אל הבית ואני ידעתי בעצמי שלא הייתי נואף מעולם והאריך לדבר דברי חוצפה והיה מונחת שם גמ' על השלחן ופתח הרב הקדוש מהר"ם הנ"ל הגמ' והנה דרשת חכמז"ל טוב מראה עינים מהלך נפש טוב מראה עינים באשה יותר מאותה מעשה עצמה (ופרש"י טוב נגד היצה"ר) כתובה לפניו והראה להנגיד הנ"ל ראה שדברי חכמז"ל נזדמן בעת הצורך לתרץ לך כי בהיותך הולך בתוך השוק בעיר הגדולה והיית משוטט במקהלות הנשים והיית נהנה במראה עיניך והצדיק ברוח קדשו ראה קליפת הניאוף אצלך ואמר לו ע"ז סמיכות מתיה"ק וישאלו את אנשי מקומה היינו אנשי מקומו של עולם איה הקדשה ר"ל היכן הוא הזונה שאתה אומר שזכיתי התירץ הוא בעינים על הדרך ר"ל שאיכות הזנות הוא ע"י עיניך כשהיית הולך ונהנית במראה עיניך ודברי פח"ח וש"י. ועשיתם את כל מצותי בזה נכלל הדיבור (זכור את יום השבת) כי שבת שקול כנגד כל המצות ועפ"י האריז"ל החיוב לזכור בכאן זכירות שבת עיין במג"א סי' ס' אני ה' אלהיכם בזה נכלל הדיבור (לא תענה) דאמר ר' לוי אם העדת עדות שקר בחבירך כאלו העדת שלא בראתי שמים וארץ כ"ז מדברי הירושלמי אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועפ"י האר"י ז"ל צריך לכוון בכאן לזכירות יציאת מצרים

ה' אלהיכם אמת הנה המנהג שהש"צ מחזיר ג' תיבות אלו והוא כדי להשלים הרמ"ח תיבות בק"ש וכבר כתבתי לעיל שמנהג הקדמון לא הי' כן רק גם בציבור אמרו (אל מלך נאמן) אך מנהג דידן הוא מדברי הזוהר הובא בב"י בשם מהר"י אבוהב שי"א ב' פעמים (להיות לכם לאלהים) אך ברוב מקומות אין חוזרין להיות לכם לאלהים אלא ה' אלהיכם אמת ע"ש ועיין בתשו' רש''ל לחזור (אני ה' אלהיכם אמת) שתיבות (אמת) אינו משלים המנין רמ"ח כיון שאינו מן הק"ש וכ"כ הב"י בשם ס' הפליאה אך כתב שבזוהר ותיקונים ובמדרש רות בכולן כתב רק (ה' אלהיכם אמת) וכל המשנה ידו על התחתונה וגוערין בו ע"ש והנה בס' מטה משה מהפך בזכותו דרבו המהרש"ל דזה הוא דוקא דעת חברייא דרשב"י אבל דעת רשב"י הוא כדעת מהרש"ל כדמוכח למעיין בזוהר ע"ש אך בשו"ת נחלת שבעה מביא דברי