ליקוטי מהרי"ח חלק א קמו

אל מלך נאמן ע"ש אך כבר העיד בנו הרמ"א שמנהגינו לאמרו ביחיד

שמע ישראל עיין בהש"ע שנוהגין ליתן יד ימין על העינים כשאומרין פסוק שמע ישראל כדי שלא יסתכל בדבר המונעו מלכוון ובפע"ח יש טעם אחר ע"ז עפ"י סוד ע"ש ועיין בעט"ז שדוקא יד ימין. ועיין בהש"ע סי' ס"ג דבק"ש לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו והבאה"ט כתב דלצורך מצוה מותר לרמוז בפרשה שניה ע"ש ועיין בחיי אדם דפשיטא הוא לשאוף טאבאק בשעת קריאת פרשה ראשונה ושני' אסור

ועיין עוד בהש"ע שנוהגין לקרות פסוק שמע ישראל בקול רם כדי לעורר הכוונה ע"ש ולכאורה צ"ע מדברי הגמ' פ"ב דברכות דף י"ג גבי רבי בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים ע"ש א"כ משמע משם דלא אמר בקול רם דאל"כ הוי ידע רב מזה ע"ש ואפשר דכיון דהיה באמצע הלימוד עם תלמידיו לא אמר בקול רם כדי שלא לבלבל ולהטריד תלמידיו) ושאר ק"ש קורין בלחש ויש קורין כל הק"ש בקול רם ועיין בס' זכרון יהודא מגאון ישראל בעל אמרי אש שהיה מנהגו לקרות הק"ש בקול רם רק מפסוק השמרו לכם עד ושמתם את דברי אלה וכו' היה אומר בלחש ע"ש

ה' אלהינו ה' אחד עיין בד"מ וברמ"א שיפסיק מעט בין שמע ישראל לה' אלהינו ובין ה' אלהינו לה' אחד ועיין בטור וב"י ובד"מ שיכוון בתיבות אחד בא' שהיא יחיד ובח' שהוא יחיד בז' הרקיעים ובארץ ובד' שהוא מושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה כדי שלא יקלקל הברת התיבה מחמת האריכות כמו שיש אומרים אחאד או אחדע אם כי בספר אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש מצדד שם דיוצא ידי חובתו גם אם אמר כן מ"מ לכתחילה בודאי צריך לדקדק)

ועיין בהש"ע דיש נוהגין להטות הראש כפי המחשבה מעלה מטה ולד' רוחות ועיין בעט"ז והובא ג"כ בבאה"ט שהטיות ד' רוחות צריך להיות מזרח צפון מערב דרום כדרך מתנות המזבח ועכ"פ לא יטה מזרח מערב צפון דרום שלא יהיה נראה ח"ו כשתי וערב ע"ש ועיין בשלטי הגיבורים שם משמע איפכא שהטיות ד' רוחות יהיה דייקא בדרך זה מזרח מערב צפון דרום כדרך שנסדר בס' יצירה ע"ש אך דברי העט"ז נראין ועיין בשל"ה שצריך להפסיק בפסוק שמע ישראל בכל תיבה ותיבה דהיינו בין שמע לישראל וכו'

עיין בביאור הגר"א סי' ה' שדעת רבינו יונה בספר היראה שבכל פעם שמזכיר שם הוי"ה ב"ה א"צ לכוין רק פי' קריאתו שהוא אדון הכל רק בב' שמות שבפסוק שמע ישראל יאריך עד שיכוין ג"כ הכתיבה בהוי"ה שהוא היה הוה ויהיה ע"ש וא"כ מכש"כ לאנן דקי"ל בהש"ע שבכל שמות הוי"ה צריך לכוין הקריאה והכתיבה ואף שכבר כתבתי לעיל בסוף סדר רחיצת פניו ידיו ורגליו שחרית תקנה שיכוין בפעם ראשון בבוקר ואח"כ מסתמא לשמה קאי על כל היום ע"ש מ"מ כאן נכון לכוין בפרטיות כיון שלדעת הרבינו יונה והגר"א עיקר הכוונה נאמרו כאן: