ליקוטי מהרי"ח חלק א קמ

ועיין בקיצר של"ה שיכוין כשאומר קדוש קדוש קדוש קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא וכן בקדושת י"ח ע"ש

ברוך ככוד ה' ממקומו הנה לענין אם יאמר קדושת יוצר ביחיד עיין בש"ע שיש דעות בזה שיש אומרים לאמרה אף ביחיד שאינו אלא סיפור דברים מה שהמלאכים מקדישין וי"א שיחיד מדלגה ואומר ואומרים ביראה קדוש והאופנים וכו' משבחים ואומרים ברוך אך כבר העיד בנו הרמ"א שנתפשט המנהג לאמרה אף ביחיד וע"ש עוד שהציבור יענו קדושה זו בקול רם והא דאין אומרים ג"כ ימלוך כמו בקדושה של העמידה עיין בכל בו ובסידר השל"ה מפני שבקדושה זו רק מספרין איך המלאכים מקדישין והם אין אומרין ימלוך משא"כ בקדושת העמידה אנו מקדישין יחד עם המלאכים לכך אנו מוסיפין ג"כ ימלוך שממליכין אותו ג"כ למטה ע"ש

לאל כרוך נעימות יתנו למלך אל חי וקים הנה נוסח סידר ר"ע (למלך אל חי וקים רם ונשא) אך נוסח סידורי דידן הוא במחזור ויטרי ובאבודרהם ועיין בעט"ז לומר למלך בפת"ח תחת הלמ"ד ובבאה"ט כתב בשם האר"י בקמ"ץ ע"ש כי היא לכדו מרום וקדוש הנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות אלו (מרום וקדוש) גם בסודר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא אך נוסח דידן הא בסידורי ספרד והאר"י והרמ"ק ובסדר היום ועיין בש"צ שידגיש היטב העין של בעל מלחמות שלא לשתמע כאומר בל מלחמות ח"ו המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק וסידר ר"ע (המחדש טובו) וכן לעיל (וטובו מחדש בכל יום תמיד) אך נוסח סידורי דידן בסידר האר"י ובזוהר פרשת פקודי ובאבודרהם ובר"ח פ"ה משער אהבה אור חדש על ציון תאיר הנה יש שאין אומרין אור חדש וכו' והכלל אל ישנה אדם מן המנהג וכל אחד יש לו על מה שיסמוך כי דעת רש"י ז"ל הובא בטור שאין לחתום באור חדש כי הוא אינו מעין הפתיחה והחתימה כי הפתיחה והחתימה אינו מאור לעתיד אך הטור כתב בשם אביו הרא"ש ז"ל דהוי שפיר מעין הפתיחה והחתימה כי יוצר אור היינו אור שברא במעשה בראשית ונגנז לצדיקים לעתיד לבוא והיינו אור חדש שעתיד הקב"ה לחדש עלינו ע"ש והנה דעת האריז"ל ג"כ שלא לחתום באור חדש עיין בסידר האריז"ל ופע"ח בכ"ז שמעתי מגאונים וצדיקים המתנהגים עפ"י האריז"ל וחותמים באור חדש וכן כראה בהדי' בסידר ר' קאפיל שנוסחתו היה אור חדש ונזכה כלנו במהרה לאורו נראה לפענ"ד דאפשר הכוונה עפ"י מה שמביא בספר אור המאיר פרשת פקודי ששאלו להבעש"ט איזה ענין והיה לפניו ס' הזוהר והסתכל בו ואמר להם כל המאורע ושאלו אותו מהיכן ידע לדעת ולראות מרחוק והשיב להם הלא האור שברא הקב"ה היה מאיר עד סוף העולם אך נגנז והיכן נגנז בתורה וכשאדם לומד תורה לשמה ומסתכל בתורה בעין שכלו אז האור הגנוז מאיר לו להשכיל ולראות עד סוף העולם כאשר היה בתחלה ופי' בזה דע"ז אנו