ליקוטי מהרי"ח חלק א קלט

דבקדושה אומרים כנוסח ספרד נקדישך ונעריצך וכאן אומרין ומעריצין ומקדישין ודע דבאבודרהם ליתא תיבות וממליכין) אך הוא בטור סי' ס"א ובכל בו ובסידר האר"י

והנה נוסח סידורי אשכנז ומברכים ומשבחים וכו' הכל בממי"ן לבסוף וכן הוא במט"מ וכתב ראי' לדבריו מדברי הטור שכתב להפסיק בין וממליכין לאת שם דלא לשתמע כאומר ח"ו מת ע"ש נשמע ג"כ שצריך לומר בממי"ן וכן הוא באבודרהם אך נוסח דידן לומר בנו"ן לבסוף הוא בסידורי ספרד וכן נראה מסידר האריז"ל דקאמר שס"ת הם בגימטריא מצפ"ץ וכן נראה מכל בו ע"ש ומאן דתני הכי לא משתבש ומאן דתני הכא לא וכו' אך האומר במ"ם יש לו להפסיק בין וממליכים לאת שם כמ"ש הטור

ועיין בהגהות ח"ס או"ח שמטעם זה כדי להפסיק בין וממליכים לאת שם המנהג שהציבור ממתינין כאן על הש"צ דהכא איכא קפידא טובא מפני המינים העובדים למת לכן עושים הפסקה בין וממליכים לאת שם ע"ש ואף דגם לנוסח דידן דאומרים וממליכין בנו"ן לבסוף מ"מ ממתינין אפשר דמנהג זה ניסתרך ממנהג אשכנז כי אנן מבני אשכנז וסמך לזה שבסידורי ספרד אין כאן שום הפסקה בין וממליכין לאת שם ע"ש

את שם האל הגדול הגיבור והנורא עיין במט"מ דיש נוהגין לעמוד כשאומר הש"צ וממליכים את שם וכו' כי ר"ת האל המלך הגדול הגיבור והנורא הם בגימטריא כ"ו כמנין הויה ונותנים באהבה רשות זה לזה הנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות (באהבה) וכן בסידורי ספרד והרמ"ק והשל"ה והאבודרהם והמחזור ויטרי ליתא אך נוסח דידן הוא במשנת חסידים בשפה ברורה ובנעימה קדושה כלם כאחד הנה יש ממשיכין תיבות קדושה למעלה ואומרין ובנעימה קדושה בחולם ויש ממשיכין תיבות קדושה למטה ואומרין קדושה בשורק קדושה כלם כאחד עיין בבאה"ט ובשע"ת עונים באימה ואומרים ביראה הנה נוסח סידורי אשכנז עונים ואומרים ביראה וכן נראה מדברי השבלי לקט שמביא הב"י סי' נ"ט אך נוסח דידן הוא בטור ובאבודרהם ובמחזור ויטרי

קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וכו' הנה קדושת יוצר מוזכרה במסכת סופרים ובזוה"ק תרומה דף קל"ב ופקודי דף ר"ס ע"ש ועיין במג"א בשם הקנה שקדושת יוצר יאמר דוקא מיושב והבאה"ט כתב בשם הרמ"ע דאם היה יושב ועומד הרי זה טועה ואם היה עומד וישב ניכר שאינו חכם ע"ש אך מדברי הזוה"ק פקודי שם דקאמר ובגין דאיהו קדישא מעלמא תתאה איהו מיושב ולא בעמידה ע"ש משמע ג"כ כדברי המג"א בשם הקנה אך הנוהג עצמו כמ"ש בשם האריז"ל לישב מתחילת יוצא ידי שניהם מתנשאים לעומת השרפים בסידורי ספרד והאבודרהם ליתא תיבות אלו (לעומת השרפים: אך הוא במחזור ויטרי ובסידר האריז"ל: ועיין