ליקוטי מהרי"ח חלק א קלו

שלא יהא בשרו נוגע לערותו כמ"ש בש"ע סי' ע"ד שזה שכוח בשעת ישובה

והנה לענין הפסקה הדין שוה בין בק"ש וב"ן ברכותי' דבין פרק לפרק דהיינו בין יוצר המאורות לאהבה ובין שמע להויה ובין והיה לויאמר מותר לענות אמן על כל ברכה כ"כ בפרמ"ג סי' נ"א והסכים לזה בהגהות רע"א סי' ס"ו ובסידר ד"ח ובקיצור ש"ע ושכן משמע בטור ע"ש (ועיין בח"א דכתב דלאחר שסיים ברכת יוצר אור אהבה רבה מותר לענות אמן כשישמע בין מהש"צ ובין מאדם אחר שמסיים אותה ברכה דאמן הוא מכלל אותה ברכה אבל אמן על שאר ברכות אסור לענות ע"ש אך דעת האחרונים הנ"ל דגם על שאר ברכות מותר ורבים הם) אך בין אהבה לשמע צ"ע ובאמצע הפרק וכן בין ברכו ליוצר דדינו כאמצע הפרק לא יענה רק אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה וכן לענות ברוך ה' המבורך לע"ו וכן לענות קדושה דהיינו פסוק קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו וגם פסוק ברוך כבוד ה' ממקומו ותו לא (כ"כ המג"א בשם הל"ח וע"ש שדעת הגהות י"כ שגם ימלוך בכלל הקדושה אך דעת המג"א כהל"ח ושכן משמע בתוספתא דברכות ע"ש וכן הסכימו האחרונים וכן מפסיק לענות קדיש דהיינו איש"ר מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך (והנה דעת הל"ח שאין אומר תיבות יתברך רק עד עלמיא והסכים לזה' בח"א בשם הגר"א ובקיצור ש"ע אך דעת המג"א לומר גם תיבות יתברך ולזה הסכים ג"כ בש"צ בשם מאמר מרדכי ובסידר ד"ח וכן מנהג העולם וגם מ"ש בקיצר של"ה שלא יאמר אמן יש"ר רק יהא שמי' רבה מדברי כל הפוסקים לא נראה דיאמר אמן יהא שמי' רבה) וגם עונה אמן דסוף הקדיש דהיינו אחר דאמירן בעלמא וג"כ יפסיק לענות עם הקהל מודים אנחנו לך אבל לא יותר (ולכל הדברים אלו שאמרנו שמותר להפסיק באמצע הפרק מ"מ בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו וכן בין ה' אלהיכם לאמת ובין אמת לויציב אסור להפסיק עיין בש"ע ובמג"א שם) והנה דעת הלבוש והא"ר לענות ג"כ אמן אחר המברך את עמו ישראל בשלום אבל דעת המג"א דלא יפסיק לאמן זה כיון דהירושלמי אינו מזכיר רק אמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה ומי יודע מאיזה טעם ע"ש וכן כל שאר אחרונים לא הזכירוהו וע' במג"א בשם ל"ח לענות ג"כ אמן אחר ברה"ת ועיין בח"א דהניחו בצ"ע וכפי הנראה שכוונתו דלפי מ"ש המג"א סלא לענות אמן אחר ברכת שום של"ו משום דהירושלמי אינו מזכירו א"כ ה"ה כאן ועיין בלבושי שרד שמפרש דהל"ח קאי על אמן שלאחר ברוך ה' המבורך וזה בכלל ברכו הוא ע"ש אך הוא קשה להולמו שיהיה מותר להפסיק לאמן שלאחר ברוך ה' המבורך שכבר כתבתי לעיל שבעיקר עניית אמן זה יש פלוגתא ודעת הפרמ"ג דהוה רק רשות ע"ש ומי שקראוהו לעלות לתורה דעת הש"ע דאינו מפסיק והלבוש כתב דהמנהג להפסיק אך לא יקרא עם החזן כלל וכ"כ בשערי אפרים ע"ש ולענין להפסיק לברכת רעם וברק יש בזה דעות וכפי הנראה בהאחרונים