ליקוטי מהרי"ח חלק א קלא

המשיח לכך מברך את ישראל בברכת החיים ע"ש והנה נוסח הרמב"ם (ובחייהון דכל בית ישראל) אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן הנה פירוש בעגלה ר"ל במהרה והוא לשון הגמ' ועיין בא"ר שיש למחות בהחזן שמפסיק בין בעגלה ובזמן קריב ובין ואמרו אמן אלא יאמר בנשימה אחת כי הקהל יתחילו איש"ר קודם שיאמר החזן ואמרו אמן והוא שלא כדין יהא שמיה רבא מברך ועיין בא"ר בשם השל"ה להפסיק קצת בין אמן ליש"ר כי אמן קאי על יתגדל ועיין בטור והוא ג"כ בתוס' שם דיש ב' פרושים על שמי' רבא א' שיהיה שם י"ה רבא שאנו מתפללין על שם י"ה שיהיה שלם ומבורך הוא תפלה אחרת פי' ב' שהוא תפלה אחת ור"ל שיהיה שמו הגדול מבורך ולצאת ידי השני הפרושים כתב הרמ"א דיאמר יהא שמי' רבא מברך כאחת ולא יפסיק ביניהם ע"ש ועיין בגמ' פרק כל כתבי כל העונה אמן יש"ר בכל כחו וכו' ופרש"י שם ורבינו יונה בפרק מי שמתו דר"ל בכל כחו כוונתו ומפני שיש אנשים שהכוונה שלהם מתעוררת ע"י הכח אמר בכל כחו והב"י הביא בשם הפסיקתא והזוהר כפשוטו דר"ל בקול רם ע"ש אך לא יתן קולות גדולות שיתלוצצו עליו ויגרום להם חטא מג"א וע"ש ג"כ בשם השל"ה לומר מברך בקמ"ץ תחת הבי"ת ובפת"ח תחת הרי"ש ועיין בלבוש שהחזן חוזר ואומר אמן יש"ר אף שכבר אמר ואמרו אמן וכ"כ בבאה"ט בשם תשובת דרכי נועם אך בשם שכנה"ג כתב דלאו שפיר הכי אלא יחזור יש"ר לחוד ע"ש לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו' עיין בסידר ר"ע וברמב"ם דכשהש"צ אומר יתברך העם עונין (אמן) אך הטור והרמ"א כתב דלא נהגו לומר אמן אחר יתברך והנה בענין מה שהקהל עונין (יהא שמיה רבא וכו') יש בזה כמה דעות דעת כמה גדולי הראשונים הובאו בב"י לענות עד עלמיא בלבד והטעם כי יש עד עלמיא כ"ח אותיות ושעל זה אמרו כל העונה איש"ר בכל כחו לפיכך צריך ליזהר שלא לומר ולעלמי עלמיא אלא ועלמי עלמיא והמהרי"א כתב לומר לעלמי עלמיא בלא וא"ו ולזה הסכים בשל"ה ובסידר ר' קאפיל ובסדר היום ע"ש והאבודרהם כתב לומר לעלם עלמיא אך הב"י כתב דאין לשנות ממטבע של חכמים לומר ולעלמי עלמיא אך תיבות שמיה חסר יו"ד כי כן הוא בדניאל ולזה הסכים במט"מ ובסידר היעב"ץ) ודעת כמה גדולי הפוסקים דלא יפסוק בין עלמיא ליתברך וכל המפריד בין עלמיא ליתברך כאלו הפריד וקיצץ במקום דליכא קיצוץ ונענש ולזה הסכים בהש"ע וכן הוא מנהג העולם והנה דעת השל"ה וס' הכוונת לענות אחר החזן עד דאמירן בעלמא וכ"כ המג"א דכן משמע בב"י אך המג"א מסכים למנהג הקדמונים לענות עד יתברך לבד וגם כמה פעמים החזן אומר במהירות ואז יצטרך הוא למהר יותר כדי לסיים קודם לענות אמן והמהירות מבטל הכוונה ע"כ טוב יותר לשמוע מהחזן ע"ש וכן הוא בלבוש ונהרא ונהרא ופשטה (אך בברכת ק"ש וכדומה אין לענות רק עד יתברך) ועיין בדרישה שאותן העונין עד יתברך יש להם לומר