ליקוטי מהרי"ח חלק א קל

לדעת הרמ"א ע"ש ועיין בברכי יוסף דכשם שאין לעבור לפני המתפלל י"ח כך אין לעבור לפני האומר קדיש

יתגדל ויתקדש עיין בסידר היעב"ץ לומר הדל"ת של יתגדל והדל''ת של ויתקדש בפת"ח ודלא כרז"ה שכתב בצר"י אך עיין בס' אשל אברהם שדעתו נוטה ג"כ לומר בצר"י ע"ש ודעביד כמר עביד וכו' ועיין בא"ר בשם השל"ה להדגיש הגימ"ל של יתגדל דלא לשתמע יתקדל ועיין ברמ"א דכשמתחיל יתגדל יש לומר הפסוק ועתה יגדל נא כח וכו' והמג"א כתב ע"ז שהאריז"ל לא היה רוצה לאמרו לכן אין לאמרו בין ישתבח ליוצר ובכל מקום שאסור להפסיק וג"כ יש לאמרו קודם שמתחיל הקדיש דבשעה שהחזן אומר הקדיש צריך לשתוק ולשמוע מהו אומר ע"ש ועיין פרמ"ג שעתה אין אומרין אותו אפי' במקום שמותר להפסיק שמיה רבה והטעם שאומרין הקדיש בלשון תרגום עיין בטור די"א משום דאמרינן בשעה שישראל עונין אמן יש"ר הקב"ה אומר או לבנים שגלו מעל שלחן אביהם ומה לו לאב שככה מקלסין אותו בניו ורחקם מעל שלחנו וכביכול שיש דאגה לפניו ית"ש ואם יבינו המלאכים זה יקטריגו עלינו לומר בזוים ושפלים כאלו יגרמו צער ודאגה כביכול להקב"ה ע"כ אומרין אותו בלשון ארמי שאין המלאכים מכירין בלשון ארמי ור"י פירש הטעם לפי שהיה רגילין לומר קדיש אחר הדרשה כדאיתא בסוטה עלמא אמאי קאי איהא שמי' רבא דאגדתא והי' שם עמי הארץ שלא היו מכירין אלא ארמית ע"ש ושני טעמים אלו הם בתוס' ברכות דף ג' ובזוה"ק הובא בב"י כתב הטעם מפני שבקדיש שוברין הכח של הסטרא אחרא לכך אומרין אותו בלשון התרגום שהוא לישנא דס"א ע"ש ועיין בסדר התפלה להרמב"ם שכשאומר ש"צ (יתגדל ויתקדש שמיה רבא) כל העם עונין אמן וכן הוא בסידר ר"ע ובדברי האריז"ל בעלמא די ברא כרעותיה הנה נוסח הרמב"ם והאבודרהם והא''ר והמט"מ והלבוש וכ"כ בס' הכוונת בשם נוסח אשכנז דברא כרעותי' אך נוסח דידן הוא בסידר ר"ע והאר"י ור' קאפיל ובסדר היום ועיין בכתבי האריז"ל כוונה ע"ז וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה הנה בסידורי אשכנז ליתא ד' תיבות אלו (ויצמח פורקני' ויקריב משיחי') גם בס"דר ר"ע ובכל בו ובלבוש ליתא ונוסח האבודרהם (ויצמח פורקני' ויבא קץ משוחי') אך נוסח דידן הוא ברמב"ם ובדברי האריז"ל ועיין בסדר היום שבחול נוסחתו כנוסח דידן ובשבת נוסחתו ויבא קץ משוחי' כנוסח האבודרהם וג"כ מוסיף שם ויפרוק עמי' וכתב קצת טעם למנהג זה ע"ש אך בכל הנוסחאות אין חילוק בין שבת לחול והנה המנהג כשאומר הש"צ (ויצמח פורקני' ויקרב משיחי") עונין אמן וברמב"ם ליתא אך הוא בסדר היום ובדברי האריז"ל בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל עיין בכל בו ובאבודרהם משום שבזמן הגאולה לא ישאר רק אחד מעיר ושנים ממשפחה כי כמה צרות עתידות לבוא באותו זמן ר"ל וזה נקרא חבלי