ליקוטי מהרי"ח חלק א קכט

ונוסח סדר התניא (מלך יחיד אל חי העולמים) אך נוסח דידן הוא בסידר ר' קאפיל ע"ש ולענין אם לומר חי בצר"י או בפת"ח עיין מ"ש גבי ברכת ברוך שאמר דעביד כמר עביד וכו' ע"ש

והנה יש נוהגין אחר שסיימו ברכת ישתבח עונין אמן אחר ברכת עצמן וכן הוא דעת המחבר בהש"ע סי' נ"א ורט"ו אך כבר העיד עלינו הרמ"א שאין המנהג כן והיכי דנהוג נהוג ע"ש אך היכי דסיים ברכת ישתבח בשוה עם הש"צ אז גם למנהג דידן יש לענות אמן עיין בט"ז סי' נ"א

עיין בש"ע לעמוד כשאומר ישתבח ועיין בש"צ דעפ"י האריז"ל סודה מיושב וכ"כ הב"ח בשם התולעת יעקב אך כתב דבציבור עומדין גם הקהל בחול כדי לשמוע הקדיש מעומד מפי הש"צ ולענות מיד אמן יש"ר ג"כ מעומד אבל בשבת המנהג שהקהל יושבין בשעה שאומרים ישתבח לפי שהחזן מנגן ומאריך בברכת ישתבח ולמה יהיו עומדין בחנם ואין עומדין עד שמתחיל הקדיש ע"ש

סדר חצי קדיש וברכו

הנה אין אומרים קדיש וקדושה וברכו בפחות מעשרה ישראל זכרים ושיהי' גדולים בני י"ג שנה ויום אחד ושהביאו ב' שערות אבל א"צ לדקדק ע"ז ומסתמא אמרינן דודאי יש לו ב' שערות ומי שנולד באדר בשנה פשוטה ושנת י"ג מעוברת אינו נעשה גדול עד אדר שני ש"ע אבל אם שנה שנולד בה היתה ג"כ מעוברת ונולד באדר א' נעשה ג"כ גדול באדר א' בה"ט ודלא כמג"א ע"ש ואם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון ואחד נולד באחד באדר שני ושנת י"ג אינו מעוברת אותו שנולד בכ"ט לאדר א' אינו נעשה גדול עד בכ"ט אדר ואותו שנולד אחריו באחד לאדר שני נעשה גדול באחד באדר ש"ע

הנה צריך שיהי' כל העשרה במקום אחד והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ דהיינו כשסוגרין את הדלת נמצא מקום זה לחוץ אע"פ שהפתח פתוח נידן כלחוץ ומה שכתב בהש"ע דאם מראה להם פנים מהני להצטרף יחד דעת כמה גדולי אחרונים דצריך דוקא להכניס ראשו לפנים ולזה הסכים ג"כ בחיי אדם והוכיח בראי' שכן הוא ג"כ כוונת הש"ע ע"ש: ועיין בפר"ח דאסור למנות את האנשים לגלגלותם לידע אם יש מנין עשרה דכתיב וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים

ועיין ברמ"א שיש לעמוד לקדיש ולכל שאר דבר שבקדושה ומביאים ראי מעגלון מלך מואב דאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא ועיין במג"א שמהרי"ל והאריז"ל לא היו עומדין אלא כל קדיש שתופסו מעומד נשאר מעומד עד שסיימו אמן יש"ר אך המג"א מסכים