ליקוטי מהרי"ח חלק א קכד

ויברך דוד את ה' הנה מויברך דוד עד לשם תפארתיך הוא מס' דה"י ומשם עד שירת הים הוא בס' נחמי' והטעם שאומרים ויברך דוד ושירת הים אחר פסד"ז עיין בטור מפני שאותן ט"ו לשונות של שבח שבישתבח נדרש במכילתין מתיך פסוקי ויברך דוד ומשירת הים ע"ש ועיין ברוקח שמתחלה לא היו אומרין רק עד לשם תפארתך רק אח"כ תיקנו לומר פרשה שבנחמיה אתה ה' לבדך וכו' ושירת הים ועיין ברמ"א לעמוד שכשאומרין ויברך דוד והמג"א כתב בשם האריז"ל לעמוד עד אתה הוא ה' אלהים ויכוין שהם ר"ת אהי"ה ע"ש

בא"י אלהי ישראל אבינו עיין ברש"י וברד"ק שאבינו קאי על ישראל ר"ל שהוא אלקי של אבינו ישראל ע"ש והמתנשא לכל לראש עיין בסידר השל"ה בשם פרש"י כשאנו סבורין ששבחנו לך כל ההודאות עדיין המשבח עומד לראש השבחות ע"כ כתב לספוק מעט בין והמתנשא לכל ובין לראש כי סדר השבח הוא עד לכל ויהרהר כוונת לראש עדיין אני לראש השבחות כי אין להם גבול ע"ש ועתה מושל בכל עיין במג"א בשם האריז"ל ליתן צדקה כשאומר ואתה מושל בכל ויפריש ג' פרוטות ע"ש ויברכו שם ככודך וכו' ועיין בעיון תפלה שכתב שהוא טעות דהוא חצי פסוק וכו' והנה אם כי אין למחות במי שאינו אומרו כיון שבסידורי אשכנז ובסידר האר"י וברוקח ובכל בו ליתא אך בודאי מי שאומרו יש לו על מה שיסמוך כי בטור ובאבודרהם ובמט"מ ובלבוש איתא וגם בסידר ר"ע והרמ"ק איתא ועיין בסידר השל"ה שכן הוא נוסח האמיתי לפי המתבאר בזוהר ועיין בס' אגרא דפרקא או"ת שי"ב דדייק ג"כ מדברי הזוהר שלח דף קס"ח לאמרו ע"ש ובודאי לדברי הזוהר הזה כיון ג"כ השלה"ק ותמי' לי על בעל עיון תפלה אם כי נאמר שלא ראה סידר ר"ע והרמ"ק כי לא היו בנמצא בימיו מ"מ איך לא נשא פנים לכל הני זקנים רבינו הטור והאבודרהם והשל"ה ולומר שהוא טעות והנה ע"ז נאמר חכמים הזהרו בדבריכם והנה אם כי גם בסידר היעב"ץ כתב שלא לאומרו מפני שהוא חצי פסוק אך כתב בדרך כבוד ע"ש

אתה עשית את השמים שמי השמים הנה בסידר ר' שבתי ור' קאפיל איתא ושמי שמים בוא"ו בתחילה אך הוא ט"ס צ"ל שמי שמים בלא וא"ו וכ"כ בהדי' באבודרהם לאמרו בלא וא"ו וכן הוא בספר נחמיה ובכל הסידורין

וכרות עמו הברית עיין בס' נחמי' שוכרות עמו הברית הוא באמצע הפסוק והוא פסוק אחד עם ומצאת את לבבו נאמן לפניך ע"ש וצ"ע למה מפסיקין באמצע הפסוק ועיין במג"א שתמה על שביום המילה מחלקין פסוקי וכרות והלא כל פסקי דלא פסקה משה וכו' ע"ש ואמאי לא קשיא לי' על שבכל יום מפסיקין כאן באמצע הפסיק ואפשר דבזמן המג"א לא היה המנהג להפסיק אצל וכרות רק ביום הילה