ליקוטי מהרי"ח חלק א קכב

תמחה זכר עמלק ע"ש פותח את ידך וכו' כבר כתבתי לעיל בשם הפוסקים שאם לא כוון בפסוק זה צריך לחזור ולאמרו וכוונה זו היינו פי' המלות אבל בספה"ק איתא שראוי לכוין עוד שר"ת פ''ותח א"ת י"דך הם צ"א כמנין השם יאהדונהי שמתחיל ביו"ד ומסיים ביו"ד והפרנסה באה מג' יודי"ן של השם הזה וזה פותח את יד"ך היינו השני יודי"ן וזה הס"ת של פות"ח א"ת יד"ך חת"ך והוא שם המלאך הממונה על הפרנסה ועיין בסדר היום ובמעבר יבק מאמר שפתי רננות פל"א שטוב ליתן לצדקה כשאומר פותח את ידך ע"ש ואנחנו נברך יה וכו' הא דמוסיפין פסיק זה עיין בטור בשם רב עמרם שהוא כדי לשלשולי הללויה בתר הללויה דכולהו פרשיות עד כל הנשמה וכו' איתנהו סוף פרקא הללויה ותחילת פרקא הללויה ע"ש ואף דטעם זה לא שייך במנחה ובאשרי ובלצ"ג מ"מ מוסיפין בכל פעם משום לא פליג ובב"י בשם הכל בו כתב טעם אחר משום דאמרינן דכל האומר תהלה לדוד מובטח שהוא בן עוה"ב לכך אומרים אח"כ ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם ר"ל שנזכה לאמרו לעוה"ב

הללויה הללו נפשי וכו' אל תבטחו בנדיבים בבן אדם וכו' עיין בסידר השלה"ק שפי' הכוונה עפ"י דברי המדרש שאדה''ר נתן ע' שנה משנותיו לדוד המלך וכשהגיע זמנו לפטור מן העולם רצה להתחרט והראה לו הקב"ה את יעקב אבינו שקיים כל מה שנדר מיד חזר אדה"ר ונשאר בנדרו וז"ש הכתוב אל תבטחו בנדיבים בבן אדם היינו אדה"ר תצא רוחו ישב לאדמתו וכו' ר"ל בזמן שבא העת שיצא רוחו וכו' אברו עשתנותיו ר"ל רצה לחזור ממחשבתו לולי שה' הראה לו את יעקב וז"ש אשרי שאל יעקב בעזרו ע"ש עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים נראה לפענ"ד דאפשר לרמז כאן מה שמצינו גבי אלי' והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר וכו' ואמרינן בריש חולין שזה הי' מטבחי דאחאב רק שהיה עפ"י הדיבר שהקב"ה הותר לו האסור ע"ש וז"ש עושה משפט לעשוקים דהיינו לאלי' נתן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים שנתן לו הקב"ה לחם וגם בשר ע"י שהותר האסיר כ"ז כתבתי בדרך אפשר ובדרך סמך יתום ואלמנה יעודד ומה שמזכיר שם הוי' בכל אחד חוץ מביתום ואלמנה עיין בסידר השל"ה בהג"ה שגם כאן נרמז שם הוי' בר"ת יתום ואלמנה יעודד שעולה כ"ו כמנין שם הוי' ושיתף השם בתוך יתום ואלמנה וכו' ע"ש ימלוך ה' לעולם הא דלא אמר ה' ימלוך לעולם ועד כמו שאמר מרע"ה עיין בסידר השל"ה ששמע הטעם דלא רצה לסמוך השם לתיבות יעות ע"ש ודברים אלו הם בבעה"ט בפסיק ה' ימלוך לעולם ועד ע"ש

הללויה כי טוב וכו' הנה יש נוהגין כשמסיימין הקפיטל מהפסד"ז אומרים הללויה הללויה וממתינים על החזן עד שיסיים הקפיטל ואז מתחילין כי טוב זמרה וכו' וכן בכלם ועיין בעיון תפלה שקרא תגר ע"ז