ליקוטי מהרי"ח חלק א קכא

מפורש בהדי' במסכת סופרים פי"ז ע"ש לכך תיקנו רבותינו בעלי מסדרי התפלה לאמרם בכל יום וכן הוא בזוה"ק במדבר ריש דף ק"ך ובסידר ר"ע וברמב"ם וכו' אך פסוקי אשרי לכאורה לא נזכר בגמ' ועיין בתוס' פ' אין עומדין על הא דאמרינן שישהא שעה אחת קודם התפלה שנאמר אשרי יושבי ביתך והדר יהללוך סלה כתבי התוס' לפיכך תיקנו לומר פסוק זה קודם תהלה לדוד לאפוקי מאותן דאמרי אשרי הרבה ע"ש ולכאורה כוונת התוס' על פסוק אשרי העם שככה לו שנוהגין העולם לאמרו וגם הטור אינו מזכיר רק אשרי יושבי ביתך ועיין בתשו' רש"ל שבשחרית לא היה אומר כלל רק היה מתחיל תהלה לדוד דמאחר דלא ניתקן אלא כדי שישהא שעה אחת קודם התפלה ובשחרית לא שייך טעם זה דהא אומרין תהלה לדוד אחר ברכת ב"ש וכמה פסוקים ומזמורים אך במנחה היה אמרו אבל ג"כ רק פסוק אשרי יושבי ביתך ע"ש ועיין בסידר השל"ה דיש מביאים ראיה לומר פסוק אשרי בכל פעם מלישנא דגמ' פ"ק דברכות מפני מה לא כאמר נו"ן באשרי הרי דהיו מדבקין הפסוק אשרי למזמור תהלה לדוד וקראוהו בשם מזמור אשרי אך כתב דאין זה ראיה נגד הרש"ל וכמעט יש להוכיח כדעת הרש"ל דהא איתא בגמ' שם ג"כ כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום וכו' ולא קאמר שם ג"כ כל האומר אשרי ג' פעמים אלא דאשרי לא היו אומרין רק פעם אחת אך כבר העיד עלינו השלה"ק שם שמנהג העולם לומר בכל פעם פסוק אשרי יושבי ביתך וגם פסוק אשרי העם שככה לו וכתב שם כמה טעמים עפ"י דרכו בקודש וסיים ואין לשנות וכתב שם ג"כ דמ"ש התוס' שלא לומר אשרי הרבה אפשר שהיו קצת נוהגין להרבות בפסוקי אשרי נוסף על אלו אבל אלו יאמר ע"ש והנה על רבינו השל"ה נאמר אשריך וכו' אם ספיקות שלך כך וכו' כי במחזור ויטרי באמת יש שם הרבה פסוקי אשרי ע"ש

תהלה לדוד ארוממוך וכו' הנה אמרינן בגמ' פ"ק דברכות כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח שהוא בן עוה"ב (והטעם דג' פעמים אכתוב אי"ה בסדר אשרי קודם קדושה דסדרא) מ"ט משום דאתי' באל"ף בי"ת ואית בי' פותח את ידך וכו' ופרש"י דאית בי' שבח הכנת מזון לכל חי וכוונתו במה דאמר לכל חי אומרים בשם הגר"א דלא תקשה הלא המזמור אודה ה' בכל לבב אתי' ג"כ באל"ף בי"ת וא"ת בי' טרף נתן ליראיו ע"ז מפרש דכאן לכל חי משא"כ התם רק ליראתו) ומשום הכי כתבו הפוסקים לכוין מאוד במזמור הזה וביותר בפסוק פותח את ידך ואם לא כוון בפסוק פותח את ידך צריך לחזור ולאמרו פעם אחרת ע"ש ועיין במג"א סוף סי' ס"ה דאם מצא הציבור אומרים מזמור תהלה לדוד קורא עמהם (ועיין במחהש"ק דה"ה בעלינו לשבח) ופשוט הוא דהיינו דוקא במקום שמותר להפסיק זכר רב טובך הנה בכל הסידורין הוא בצר"י תחת הזי"ן אך ברד"ק ובספר שערי רחמים מהגר"א הוא בסגו"ל וכן לענין