ליקוטי מהרי"ח חלק א קכ

היה לאמרו בע"פ ובחוה"מ פסח ע"ש ונהרא ונהרא ופושטה אך מנהגינו כדברי הרמ"א ועיין בא"ר בשם מנהגים די"א לאמרו בשוי"ט רק להתחיל הריעו לה' כל הארץ אבל אין המנהג כן ע"ש והנה המעיין בסידר ר"ע יראה ששם הנוסח מזמור לתודה קודם הודו לה' קראו וכן נראה מדברי הטור ע"ש אך נוסח סידורי דידן אחר ב"ש או אחר הודו הוא ברוקח ובאבודרהם ובסדר היום ובכתבי האריז"ל ועיין בשע"ת בשם מהר"י סריק לאמרו מעומד אך בשם הכוונת כתב דא"צ לאמרו מעומד ע"ש וכ"כ בעבוה"ק מהחיד"א ועיין מ"ש לעיל גבי פ' התמיד וה"ה הכא

יהי כבוד ה' לעולם וכו' הם פסוקים מלוקטים מס' תהלים חוץ מפסוק רבית מחשבות בלב א"ש שהוא בס' משלי ומוזכרים בסידר ר"ע וברוקח ובאבודרהם ועיין בב"י שיש בפסוקים אלו כ"א אזכרות (היינו שתחשוב הר"ת של ישמחו השמים ותגל הארץ לאזכרה וגם שם י"ה שבפסוק כי יעקב בחר לו וכו' לבוש) כנגד כ"א פסוקים שגתגלה לדוד והוא כמו הקדמה למזמור תהלה לדוד ועיין בכתבי האריז"ל רמזים וסודות בפסוקים אלו וכ"כ בסידר היעב"ץ שבחכמה עמוקה נפלאה נתקנו ישמחו השמים ותגל הארץ כבר כתבתי לעיל בשם סידר השל"ה שנוהגין לעמוד כשאומרים ישמחו השמים ותגל הארץ מפני כבוד השם הויה הנרמז בהר"ת ועיין במ"ש שם ועיין בס' עבוה"ק מהחיד"א שפסוקי ה' מלך שבכאן א"צ לאמרו בעמידה ודלא כסידד היעב"ץ ע"ש ועיין בסידר השל"ה דמשמע שם לכאורה לומר פסוקי ה' מלך דכאן ג"כ ב' פעמים ע"ש אך אין המנהג כן רק בפסוקי ה' מלך שקודם ב"ש

והוא רחים יכפר עין כגר כתבתי לעיל שיש דעות בזה אם לומר פסוקי והוא רחום בשוי"ט ע"ש ועיין בעיון תפלה שכתב שאם לא יאמר והוא רחום נפסד כאן הכוונה וכ"כ בס' ש"צ ולפענ"ד נראה בדרך אפשר דהנה עיין בסידר האר"י ובפע"ח דהכוונה הוא שיש בפסוקי יהי כבוד קל"ז תיבות ועם הכולל הוא חק"ל תיבות והוא נרמז לחקל תפוחין (והנה בסודם לא באה נפשי ולא באתי רק כמעתיק דבריו הקדושים) והנה אם נצטרף ב' פסוקי אשרי לפסוקי יהי כבוד כי גם הם רק פסוקים מלוקטים אם כן יעלה המספר חקל גם בלא הכולל ע"ש ואם כי יש עוד רמזים בפסוקים אלו עיין בפע"ח שם אך כפי הנראה שזה עיקר הכוונה דהנה בס' שרף פע"ח מביא בשם רנ"ש דאותן שאין אומרים כאן פסוק רבות מחשבות וכו' מפני שכל פסוקים דכאן הם מתהלים וזה אינו מתהלים טעות הם בידם שמפסידין הכוונה של חקל תיבות הנ"ל ע"ש כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחני בדרך אמת

אשרי יושבי ביתך גרסינן בפרק כל כתבי יהי חלקי עם גומרי הלל בפסד"ז בכל יום ופרש"י שם דהיינו השני מזמורים של הלולים הללו את ה' מן השמים וגם הללו אל בקדשו אך הרי"ף והרא"ש כותבים דהכוונה הוא מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וכו' וכדבריהם הוא