ליקוטי מהרי"ח חלק א יב

דף עמוד שורה צ''ז א' י''א (שגם בשבת היו אומרים אותו ע"ש) אך מנהגינו שלא לאמרו בימים שאין אומרים נפ"א הוא בהגהות מנהגים מנהגי חודש ניסן ע"ש צ''ז ב' ל''ג (מפני העמי הארץ המתאחרים לבא לביהכ"נ בתפלה ראשונ' וכו' אין אומרים אותו) ט"ס וצ"ל מפני העמי הארץ המתאחרים לבא לביהכ"נ שלא יפסידו שמיעת הקדושה והא דאין אומרים אותו בשיו"ט בשחרית מפני שכולם באים לביהכ"נ בתפלה ראשונה ושומעין הקדושה צ''ט ב' י''ב (וה' יניחנו בדרך האמת) והנה בימים שאין אומרים תחנה אין אומרים ג"כ תפלה לדוד רק מתחילין בית יעקב והטעם עיין בסדר היום משום דכתיב בו ביום צרתי אקראך ק''ו א' ד' (אומר יהר"מ שלא יארע וכו') צ"ל אומר יהר"מ ה' אלקי ואלקי אבותי שלא יארע וכו' ק''ח א' ד' יהר"מ שתוליכנו לשלום) צ"ל יהר"מ ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום ק''ט ב' ל''ז כי עיין בב"י דאפי') צ"ל כי עיין בב"י דיש אומרים דאפי' קט''ז א' ג' (ראה קצת נוהגין כן) ועיין בש"ע שם לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז ובשיו"ט אין מכסין וטעמים ע"ז עיין בט"ז ובמג"א והנה דעת הלבוש נוטה לכסות הסכין גם בשוי"ט ע"ש אך דעת רוב הפוסקים כהש"ע קי''ח א' ט''ז (רעננו בחסרון וא"ו) ט"ס וצ"ל רענו בחסרון וא"ו קי''ח א' י''ז (ודעת הט"ז לומר רועננו) ט"ס וצ"ל ודעת הט"ז לומר רוענו קכ''א א' ה' (והנה נוסח יעלה ויבא אבאר אי"ה בסדר ר"ח אך על עתה באתי על מה שקצת נוהגין כשמברכין בזומן מפסיקין באמצע יעלה ויבא כדי לענות אמן אחר אמירת זכרנו של הזמן והוא טעות כי באמצע ברכה אסור להפסיק רק לאמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה וכן לקדיש וקדושה כמו בברכת ק"ש קל''ו א' ל''ב (הטוב ומטיב) צ"ל הטוב והמטיב