ליקוטי מהרי"ח חלק א קיח

גם כאן וגם בישתבח) וכן דעת ביאר הגר"א אך בא"ר סי' נ"ז כתב ששמע מפי נאמן שהתוס' יו"ט בעצמו חזר בו והסכים לומר חי בפת"ח וכן דעת השאילת יעב"ץ ובסידורו גבי ב"ש וישתבח ע"ש (אך צ"ע דבסידורו גבי משנת השיר שהלוים היו אומרים בביהמ"ק כתב לחי העולמים בצר"י ושכן גבי ב"ש וישתבח ואלו זה אינו מדברי היעב"ץ רק מדברי איזה מגיה) ועיין בברכי יוסף סי' ר"ז שהביא כמה דעות לכאן ולכאן ע"ש ודעביד כמר עביד וכו'

בא"י מלך מהולל בתשבחות הנה אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים הש"צ עונה אחריו אמן ולא מקרי הפסקה בין הברכה להפסד"ז משום דאמן ופסד"ז שניהם שבח הם ב"י ובש"ע אבל אם סיים בשוה עם הש"צ לא יענה אמן דהוה כעונה אמן אחר ברכותיו חוץ מברכת ישתבח וברכת השכיבנו דאפי' סיים בשוה עם הש"צ עונה אמן וכן אם הוא סיים ברכה אחת והש"צ סיים ברכה אחרת דעת המג"א דג"כ מותר לענות אמן ועיין בבה"ט דהיד אהרן חולק ע"ז דגם זה מקרי עונה אחר ברכותיו אך עיין בשע"ת דהברכי יוסף והש"צ החזיקו בפסק המג"א וכן דעת הא"ר והיעב"ץ

דיני הפסקה בפסד"ז הנה בין ברוך שאמר לישתבח אסיר להפסיק אפי' לדבר מצוה אבל לענות אמן מותר אחר כל הברכות ואפי' באמצע ב"ש וישתבח ואף דבברכות ק"ש וה"ה בכל שאר הברכות אינו מפסיק רק לאמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה וכו' עיין במג"א דהכא מפסיק לכל אמן כיון דברוך שאמר וישתבח לא נזכר בגמ' ע"ש והנה דעת הברכי יוסף (וכן נראה שלזה נוטה ג"ב דעת הש"ע התניא ובסידר היעב"ץ) דאף בברכת פסד"ז אינו מפסיק לכל אמן אך דעת שאר האחרונים כהמג"א ועיין בסידר היעב"ץ דמ"מ הני דממצי נפשי' למישמע ברכה כדי לענות אמן לאו שפיר עבדי וכ"כ בסידר השל"ה נכדו שם דאין ראוי לחזיר אחר עניית אמן בפסד"ז ע"ש (ועיין בבה"ט סי' ס"ו דב"ה וב"ש אסור לענות בפסד"ז) ולענות קדיש וקדושה וברכו ומודים פשיטא דמותר דאף בברכת ק"ש מותר אך יש לסתפק אם מותר לענות כל הקדיש וכל הקדושה ומודים דרבנן ויתברך וישתבח שלאחר ברכו במקום שהמנהג לאמרו ועיין בהגהות רע"א סי' נ"א שכתב בשם הא"ר שמותר לומר מודים דרבנן בפסד"ז אך המעיין בא"ר שם סי' ס"ו יראה דלא כתב כן רק בדרך אפשר וסיים בצ"ע ועיין בש''ע התניא שמפורש שם שאסור לומר אחר ברכו יתברך וישתבח ובקיצר של"ה כתב בשם מהר"ש מפירדא שגם בפסד"ז לא יענה איש"ר רק עד יתברך ולא עד דאמירן בעלמא ע"ש ועכ"פ נראה לפענ"ד דמותר לומר בקדושה גם פסוק ימלוך דבלא"ה יש דעות שהוא בכלל הקדושה ומותר לאמרה אפילו בק"ש וברכותיה עיין במג"א סי' ס"ו ומה גם שפסוק ימלוך היא ג"כ מפסד"ז ולענין פסוק שמע ישראל דעת הש"ע