ליקוטי מהרי"ח חלק א קטו

מזה אי"ה בסדר תפלת שבת ועיין בס' ש"צ בשם הרמ"ז שגם בחוה"מ יאמרו השמים מספרים והב"י כתב שהמנהג לאמרו בכל יום אף דמזוהר תרומה נראה שאין לאמרו רק בשבת מ"מ המנהג לאמרו ע"ש ובמדינותינו אין אומרין אותו לא בחול ולא בחוה"מ רק בשוי"ט וגם בהושענה רבה. הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' על ידי ההוא טמיר ונעלם ונוסח זה הוא מדברי השלה"ק והכוונה בזה עיין בכסא מלך בהקדמת התקוני זוהר שיתייחדו זו"ן שהם קוב"ה ושכנתי' ע"י ההוא טמיר ונעלם שהוא א"ס ב"ה השורה וחונה בתוכם שהוא נשמת כל הנשמות וע"י התורה או התפלה זו יתוקנו ויוכנו זו"ן לקבל המוחין והשפע א"ס בתוכם ויש מוסיפין בשם כל ישראל הכוונה שע"י הלימוד או המצוה שאני עושה תהי' כאלו עשו כל ישראל וזכותא דרבים עדיף לייחד קוב"ה ושכינתי' שיתרצה לנו ההוא טמיר ונעלם ע"ש ובס' מאור עינים לקיטים מס' ברכות פי' כוונת קוב"ה ושכינתא כי השי"ת נתן בכל דבר קדושה וחיות וגם בקרב אדם הוא חלק אלקי שנשפע בו מהבורא ית"ש ובעושו מצוה או בתפלה מתדבק החלק אלקי שבו בהבורא ית"ש ע"י הדיבר כי אורייתא וקוב"ה חד וזה מלשון שכינה וזה נקרא יחוד קוב"ה ושכנתי' ע"ש

ברוך שאמר והיה העולם הנה ברכת ברוך שאמר לא מיזכר בגמ' אך עיין בטור שהוא בס' היכלות מר' ישמעאל כה"ג וקבלה הוא שאנשי כנסה"ג תקניהו עפ"י פתקא דנפל מן השמים והי' כתב בו שבח הזה כמ"ש בטו"ז בשם התולעת יעקב ועיין באבודרהם גבי ברכת ישתבח שמביא בשם המדרש מי האיש הירא ורך לבב זה המדבר מברוך שאמר עד סוף התפלה ע"ש (ולא ידעתי מקומו אך נאמן עלינו רבינו האבודרהם) א"כ נזכרה ג"כ במדרש ועיין בטור בשם ס' היכלות שיש בנוסח ב"ש פ"ז תיבות וסימנו ראשו כתם פ"ז ר"ל ראשו הוא רמז ברכת ב"ש שהוא ברכה ראשונה של פסד"ז כתם פז הוא פ"ז חיבותן והנה בסידורי ספרד ובר"ע וברמב"ם ובאבודרהם יש בו יותר ממאה תיבות אך עיין בסידר השל"ה בשם התולעת יעקב שהמוסיף או גורע ממספר פ"ז תיבות טועה (ובס' ש"צ כתב בשם מחב"ר שאפי' אם הצבור יאמרו נוסח אחר הוא לבדו יאמר הנוסח של פ"ז תיבות והנה נוסח סידורי דידן ורמ"ק ובסדר היום הוא פ"ז תיבות ועיין בפר"ח שלא ישנה הנוסח אפי' בשוי"ט ע"ש כוונתו משום דבסידורי ספרד ובאבודרהם יש בנוסח ב"ש נוסח תוספת לשבתות וליו"ט ע"ש) ויש בו עשרה מיני שבחות כנגד עשרה מאמרות שנברא העולם וברוך הוא הנזכר בראש הנוסח וברוך שמו הנזכר בסוף הנוסח אינו מן החשבון רק הם תיבות שרגילין לאמרם כהזכרת כל ברכה והא דהזכיר כאן יותר מבשאר מקומות כדי למלאות פ"ז תיבות עכ"ל השלה"ק ולפענ"ד אפשר דלכך ב"ה וב"ש אינם מן המנין משום דכל העשרה