ליקוטי מהרי"ח חלק א קיד

ואפשר שהם סמכו עצמן על מה שאומרין בשוי"ט ה' מלך קודם שמוצאין הס"ת ובאמת בסידורי ספרד ליתא ה' מלך קודם הוצאות הס"ת ע"ש או שסמכו עצמן על שאומרין איתי בכל יום בפסוקי יהי כבוד וטעם מנהגינו לאמרו אחר מזמור שיר חנוכת הוא עפ"י סוד כמ"ש בסידר האר"י ובפע"ח ועיין בסידר השל"ה והרמ"ק שמה שסידר כאן מלך בסגלי"ן תחילה ואח"כ מלך בקמ"ץ ופת"ח שלא כסדר הפייט אדון עולם ע"ש שהכל עולה בקנה אחד והוא ג"כ ע"ד הי' הוה ויהי' כי ה' מלך קודם שברא העולם כי מלך בו"ד מלכותו מצד העם אבל מלך מלכי המלכים הקב"ה מלך עולם ועד בלי ראשית בלי תכלית ה' מלך לאחר שברא העולם כי קודם שנברא העולם על מה מלך ואח"כ ה' ימלך לע"ו ושכן הוא בפיוט הספרדיים עד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך ובהכינו יצורים עלי ארצות ה' מלך וכו' ובעל פיוט אדון עולם שסידר תחילה מדבר מבחינת עלות רצונו לברוא את העולם ואז שייך מלך רומז על רצון הגילוי ובהגילוי מלך נקרא ויש חילוק בין אמרינו ה' מלך לאזרינו מלך נקרא כי קודם הבריאה ה' מלך אבל לא נקרא מלך אבל לאחר שהי' נבראים אז הי' נקרא בפי הברואים מלך ע"ש ועיין בסידורי ספרד לומר מזמור (לדוד ברכו נפשי) קודם ה' מלך אך עפ"י האריז"ל אין לאמרו עיין במשנת חסידים ועיין עוד בסידורי ספרד שבעשרת ימי התשובה יאמר קודם ה' מלך ב' פעמים (ה' הוא אלהים) ע"ש אבל אין מנהגינו כן לאמרו ובשום ס' לא ראיתי רמז מזה

והי' ה' למלך על כל הארץ וכו' פסוק זה ופסוקי הושיענו וכו' ליתא בסידר ר"ע ובאבודרהם וכו' אך הוא מכתבי האר"י ז"ל וע"ש שפסוק והי' ה' למלך וכו' יאמר ג"כ מעומד ובפסוקי הושיענו ישב ועיין בפר"ח דהאר"י ז"ל כשהי' אומרים ה' מלך בביהכ"נ והוא עדיין לא הי' הגיע לשם הי' קם מעומד עם הצבור אבל לא הי' קורא עמהם והטעם שלא אמר עמהם לפי שהי' מכוין לעלות ולשלוב העולמות מלמטה למעלה כסדרן וע"ז כתב הפר"ח לדידן דבלא"ה אין מכוונים בתפילתינו יותר טוב לאמרו עם הצבור כדי להמליך הקב"ה כלם ביחד ע"ש אך עיין בס' ש"צ דאף לדברי הפר"ח דוקא במקום שמותר להפסוק לפסוק הראשון שבק''ש כדי לקבל עול מלכות שמים עם הצבור דהיינו בפסד"ז

למנצח בנגינות מזמור שיר אלקים יחננו וכו' הוא ג"כ בכתבי האר"י ז"ל ועיין בסידר ר' קאפיל לאמרו מתוך ציור המנורה ועיין באבודרהם אחר סדר התפלה שכל האומר מזמור זה בכל יום כאלו מדליק המנורה בביהמ"ק כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד ז' קני מנורה ומ"ט תיבות כנגד כ''ב גביעים טי"ת פרחים י"ב כפתורים ז' נרות ובפסוק הראשון ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה שהם ד' ע"ש והנה בשבת ויו"ט אומרים במקום למנצח בנגינות מזמור השמים מספרים וכו' ואכתוב