ליקוטי מהרי"ח חלק א קיג

מביא ב' דעות בזה ע"ש ודעביד כמר עביד וכו' אך מ"ש המגיה שם בסידר היעב"ץ ראיה שגם בסידר ר"ע איתא והוא רחום בשבת בפסד"ז במחילת כבודו מסידר ר"ע אינו ראיה דהרי נוסח סידר ר"ע הוא לאמרו אף בתפלת ערבית דשבת וכן הוא באמת מנהג ספרד כמ"ש הטור סי' רס"ז ובזה העיד בנו הטור שמנהג אשכנז שלא לאמרו ושכן גם דעתו נוטה ע"ש וכן נראה בהדי' מזוה"ק תרומה קל"ה אל נקמות ה' עיין בכתבי האריז"ל שהוא ר"ת אנא והנה בעיון תפלה תמה ע"ז דהרי כתב כאן שם הויה ואיך הוא ר"ת אנא ובאמת בסידר ר' קאפיל כתב כאן שם אדנ"י אך אצל השיר של יום הרביעי כתב שם בהויה וכתב שר"ת אל נקמות ה' אל נקמות הוא גימטריא יב"ק ע"ש אבל באמת כל זה ניחא שהשם הויה ב"ה פעמים כוונתו לפי הקריאה ופעמים לפי הכתיבה וגם בזוה"ק בלק דף קפ"ז איתא וירא אליו ה' באלוני ממרא ואיתגלי לי' ה' בא"ד ולפנינו בכל ס"ת ובכל החומשים בהויה ע"ש

הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו עיין באבודרהם לומר היו"ד של וישעך בסג"ל קומה עזרתה לנו ופדינו למען חסדך הנה במחזור ויטרי יש כאן תוספת כמה פסוקים המדברים מענין חסדי ה' אך בכל הסידורין ליתא וכן נראה מדברי הרוקח שכתב שמרוממו ה' עד כי גמל עלי יש קע"ח תיבות והוא מכוין לנוסח דידן

מזמור שיר חנוכת וכו' הנה בסידר ר"ע ובאבודרהם וברוקח לא נמצא שום רמז לומר מזמור הזה אך היא בכתבי האר"י והרמ"ק ובסדר היום והטעם עפ"י דרכם בקודש והנה מנהג אשכנז אף שאומרין הודו לאחר ברוך שאמר כדי להקדים הברכה לכל המזמורים כמ"ש הטור מ"מ מזמור שיר חנוכת אומרין קודם ברוך שאמר ומה שנראה לפענ"ד בזה הוא דזה אינו מניסח בעלי מסדרי התפלה (וכאשר אינו בניסח הר"ע והרוקח וכו' כאשר כתבתי לעיל) רק אח"כ הנהיגו לומר מזמור הזה לכך לא רצו לסדרן בין הברכות כ"ז כתבתי בדרך אפשר ועיין בסידורי ספרד דאין לומר פסוק מזמור שיר חנוכת רק בחנוכה ובסי' ש"צ כתב דגם בחנוכה אין לאמרו ע"ש אך מנהג העולם לאמרו בכל יום

ה' מלך ה' מלך ה' ימלך וזה בסידר ר"ע ובאבודרהם ובכל בו ובב"י בשם א"ח איתא לומר ה' מלך בשוי"ט להודיע מלכותו בשבת ליום שכלו שבת אך הב"י כתב שנוהגין עכשיו לומר ה' מלך בעמודה פעמים בכל יום והטעם מפני שנמצא באגדה שמלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ואומר ה' מלך וכו' וכל גדודי מעלה עונים אחריו (ועיין בש"צ שמטעם זה המנהג שהש"צ לבדו אומר תחילה ה' מלך דוגמת המלאך ואח"כ כל העם עונים אחריו דוגמת כל גדודי מעלה ע"ש) וכשם שהמלאכים אומרים בעמודה כך אנו אומרים בעמודה ומה שאומרים פעמים הוא עפ"י התיקונים תיקון עי"ן ע"ש והנה מנהג אשכנז שלא לאמרו כלל אף בשוי"ט