ליקוטי מהרי"ח חלק א קיב

שחרית רק עד ובנביאי אל תריעו ומשם עד והלל לה' במנחה נראה לפענ"ד משום דמתחילה לא נתפשט מנהג זה לומר פ' התמיד במנחה ובאמת לא מוזכר בטור והמחבר רק הוא באגרת לרבינו יונה והרמ"א הביאו וכתב עליו שהוא מנהג טוב לומר בערב קודם אשרי פ' התמיד והאבודרהם הביאו וכתב דכן נוהגין במקצת מקומות לכך נתפשט המנהג לאמרו הכל בשחרית כנלפע"ד. בדרך אפשר

ועיין באבודרהם שמנהגם לא היה לאמרו רק בשבת ויו"ט וכן בסידר ר"ע לא מוזכר רק בתפלת שוי"ט וכ"כ בסדר היום שהיה ראוי לאמרו בכל יום אבל משום ביטול מלאכה לא פשטה התקנה בחול רק בשבת ע"ש אך בזה"ז נהגו הכל לאמרו בין בשבת ובין בחול ודע שמהודו לה' קראו בשמו עד והלל להי הוא מס' דברי הימים (והוא ג"כ בתהלים אבל יש ביניהם שינוי במקצת תיבות ע"ש) ומשם ואילך הם פסוקים מלוקטים מס' תהלים והנה בסידר ר"ע יש שם פסוקים אחרים אך נוסח דידן היא במחזור ויטרי וכן נראה מדברי רוקח ואבודרהם ומדברי האריז"ל למעיין שם

כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה הנה בפסוק זה יש ד' הפסקות אחד בין כי ובין כל והובא במג"א בשם השל"ה והטעם עיין בס' ש"צ שהשי"ת נקרא כי כל בפסוק כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא ובארעא והוא צדיקו של עולם ועליו אמרו חכמז"ל עמוד יש מהארץ עד הרקיע וצדיק שמו שעליו העולם עומד שנאמר וצדיק יסוד עולם וע"ש ג"כ שידגיש הכ"ף של כל והפסקה שני בין העמים ובין אלילים והוא ג"כ במג"א והפסקה שלשי בין אלילים ובין וה' שמים עשה והובא בטוש"ע והפסקה הרביעי בין שמים ובין עשה שלא תבלע המ"ם והוא ג"כ במג"א ישמחו השמים ותגל הארץ עיין בסידר השל"ה בברכת ק"ש בהג"ה שם שנוהגין לעמוד כשאומרים ישמחו השמים ותגל הארץ מפני השם הויה ב"ה הנרמז בהר"ת ע"ש (וכיוצא בזה כתב הרמ"א בסי' רע"ו שעומדין כשמתחילין לומר הקידוש מפני השם הויה הנרמז בהר"ת יום הששי ויכלו השמים) אך לא ראיתי נוהג כן לעמוד כשאומרים ישמחו השמים וכו' אך המנהג למשמש בהתפילין ואפשר הטעם משום דהד' פרשיות שבתפילין הם מרומזים על הד' אותיות הויה כמ"ש בכתבי האריז"ל ובהקדמת התיקונים ע"ש והנה המנהג גם בפותח את ידך למשמש בתפילין ואפשר ג"כ עפ"י מה דאיתא בס' אור צדיקים דהפרשיות שבתפילין מרומזים על הוי' והבתים על שם אדנ"י ע"ש והר"ת של פותח את ידך הם מרומזים על ב' שמות אלו כמ"ש בכתבי האריז"ל

והוא רחום יכפר עון עיין במג"א סי' רפ"א שיש שאין אומרין והוא רחום יכפר בשוי"ט בפסד"ז מלבד ביוה"כ וכ"כ בסידר השל"ה בהג"ה שם שאין אומרין אותו בשוי"ט אך בשע"ת מביא בשם מחזיק ברכה שיש קהלה קדושה בירושלים המתנהגים עפ"י האריז"ל ונהגו לאמרו ע"ש ובסידר היעב"ץ