ליקוטי מהרי"ח חלק א קיא

מעולם העשייה ומכאן עד יוצר אור הוא מעולם היצירה ובין עולם לעולם תיקנו לומר קדיש עיין בפע"ח (ועיין בספר אמרי קודש מהרב הקדוש מסטרעליסק שקדיש זה שייך להבעל תפלה ולא כהמנהג שאומר אותו אדם אחר) ועיין בספר זכרון יהודא מהגה"ק בעל אמרי אש דלפי מנהג אשכנז שאומרין קדיש אחר מזמור שיר חנכת לא יאמרו קדיש לאחר איזהו כי לדעתם שם נקרא בין עולם לעולם וכל דיני ומנהגי קדיש אכתוב אי"ה לקמן אחר ישתבח ואחר ובל"ג ואחר אין כאלהינו

סדר פסוקי דזמרה

הנה מנהג אשכנז לומר ברוך שאמר קודם הודו לה' קראו ולזה הסכים רבינו הטור בסי' נ"א להקדים הברכה לכל המזמורים שיהיה לכלם ברכה תחילה וסוף אך מנהג ספרד לומר הודו לה' קראי בשמו קודם ברוך שאמר ולזה הסכים הכל בו משום דנכון לסמוך הודו לסדר הקרבנות מטעם שאכתוב בסמוך ובאבודרהם נתן טעם לשני המנהגים גם רבינו האריז"ל נתן טעם לשני המנהגים עפ"י דרכו בקודש אך הוא ז"ל היה נוהג עצמו כמנהג ספרד עיין בספר הכוונת ואלו ואלו דברי אלהים חיים

והנה יש נוהגין לומר קודם פסד"ז מזמור ה' מי יגור באהליך וכו' והטעם עיין בסידר אור ישר משום דאיתא במדרש הנעלם שבמזמור זה מרומז הי' דיברות והרש"ל כתב לומר הי' דיברות קודם פסד"ז אך מדברי האר"י ז"ל נראה דאין לומר כלל הי' דיברות גם קודם פסד"ז ע"כ טוב לומר מזמור זה ולכוין בו הי' דיברות ויצא ידי שתיהן ע"ש ויש נוהגין לומר פיוט ידיד נפש קודם פסד"ז והטעם עיין בסידר דעת קדושים מהגה"ק מבוטשאטש זצללה"ה עפ"י סדר העולמות ונהרא ונהרא ופושטה ואגב אזכיר הנה נוסח דידן בפיוט ידיד נפש כפי שכתב בשערי ציון בחרוז הדור נאה (אז תתחזק ותתרפא והיתה לה שמחת עולם) ונוסח סידורי ספרד והיתה לה שפחת עולם וכן בחרוז שלאחריו (אלה חמדה לבי וחוסה נא ואל תתעלם) ונוסח ספרד אנא אלי חמדת לבי חושה נא ולא תתעלם ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ דמה שנקרא פסד"ז מפני שחותכין כל פגעים רעים ומזיקין המעכבים התפלה מלשון וכרמך לא תזמור ע"ש וכן הוא בסידר השל"ה ובסדר היום ובמט"מ ע"ש

הודו לה' קראו בשמו הנה מנהג זה לומר מזמור הודו עיין במסכת סופרים פי"ז דדוד המלך תיקנו לאמרו בכל יום ועיין בב"י שדוד תקנו שיהיה אומרים בתמיד של שחר מהודו עד ובנביאי אל תריעו ובתמיד של בין הערביים משירי לה' כל הארץ עד והלל לה' ע"ש (ומטעם זה כתב בס' עבוה"ק מהחיד"א שלא להפסיק הרבה בין פ' התמיד להודו משום דהודו ניתקן על אמירת התמיד ע"ש) ואף שלכאורה לפ"ז לא היה לנו לומר