ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים פא

חנוכה בש"א פוחת והולך ובה"א מוסיף והולך פי' ב"ש היא בחי' גבורה בחי' שמאל ע"כ היו אומרים פוחת והולך בס"א וב"ה היא בחי' ימין הי' אומרים מוסיף והולך בקדושה וממילא בטל הס"א ואנו עושים כב"ה בנ"ח וזה שאנו אומרים הנרות הללו קודש הם פי' שאנו מוסיפין בקדושה הרי ממלא אין לנו רשות להשתמש פי' לנו גי' אלקים פ"ו ורצ"ל כשקדושה מתגברת נמחק הדין ואין רשות לס"א להשתמש ולהבין שליט בלא י' בגימ' נר חנוכה כי היוד הוא נקודה רצ"ל ויוסף הוא השליט פי' שמה שאנו מוסיפין בנ"ח היינו שמוסיפין בקדושה הוא המשביר לכל ע"ה ממילא הס"א בטל וזה שנאמר ה' איש מלחמה פי' שה' נלחם בס"א הם האויבים אז ה' שמו פי' אז שם הוי' שלם שורה על ישראל וזה שנאמר אך את מטה לוי כי אך הוא מועט ואת הוא ריבוי כמובן ומטה לוי הם הצדיקים שיש להם דביקות בה' ורצ"ל אך הוא המיעוט שהצדיק הוא הממעט בס"א ואת מטה לוי היינו הריבוי של הצדיק שמרבה בקדוש' לא תפקוד לשון ולא נפקד ממנו איש פי' זאת לא יפקוד אלא יהי' כמו שהצדיק עושה ממעט בס"א ומרב' בקדושה ואם אמור יאמר האיש האיך הוא ביכולת של הצדיקים לעשות דבר כזה לכך נאמר ואת ראשם לא תשא בתוך ב"י פי' לא תמנה מוחין שלהם בתוך שאר ישראל כי אין ביכולתינו להשיג את הצדיקים

ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה הדקדוקים רבו כמו רבו א' מלת וגם אין לו התקשרות למעל' אחרי שהוא התחלת דיבור' לא נופל עליו מלת וגם ב' מה ראו על ככה לתאר ארצנו הקדוש' דיקא בשבח זבת חלב ודבש הגם כ' רב לאמור אמת בתחילתו היה להם לתאר ולצייר באיזה שבח אחר נוסף לזה כי לא השבח הזה יעשה רושם אחרי היותם קוראים כל הארצות בשבח זה הלא ראה גם ראה דתן ואבירם בהתרעמם על משה רבינו ע"ה אמרו ג"כ המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש קראו למצרים בשבח זה ג' תמי' עצומה בפסוק אם חפץ ה' בנו כי התמימים האלו יהושע וכלב רוצים להכחיש את המרגלים ובמה הכחישו אחרי אשר גם המה אומרים ג"כ ארץ זבת חלב ודבש היה להם להוכיחם על פניהם בדברי הפוך מדברי המרגלים ונ"ל לתרץ הכל בהקדים לבאר פסוק לענינינו וזאת הוא ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה והנה ידוע דברי רז"ל כי השגחה השי"ת העיקרי הוא בארץ הקדוש' ומתמציתה שותים כל הארצות השפעה היורדת מלמעל' לארצנו הקדוש' מתפשטת בכל העולם מחמת כי הוא כלילת יופי ברוב התפארת ותחילת בריא' ולכך נקראת שתי' שממנה הושתת כל העולם כך השפעתה האציל ה' עלי' מקודם וממנה מתחלק בכל העולם א"כ מזה תבין שהעיקר שבה זבת חלב ודבש המור' על רוב השפעתה נאמר רק על ארץ ישראל להיות' טבור הארץ צבי לכל הארצות וכל הארצות יחשבו לה לבנות טפילות לארצנו הקדוש' להיותם שותים מתמציתה ועתה בא נבוא לבאר הכל על נכון כי הנה המרגלים בדבתם ודתן ואבירם ברשעתם נתכוונן לדבר אחד ובהיותם להוטים אחר ארץ מצרים כאמרם נתנה ראש כו' עשו את העיקר לטפל ארץ מצרים קראו זבת חלב ודבש וארצנו הקדושה גם היא זבת חלב ודבש לזאת דתן ואבירם צווחו המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש והמרגלים גם המה נבזה ניבם ומפתח שפתותיהם ברשע על ארצנו הקדוש' גם הוא זבת חלב ודבש הטמינו רשת לרגלי עם הקודש לאמור ארץ מצרים הוא העיקר המעלה הזאת וא"י לטפל לה למען הגדיל התרעומת על משרע"ה ומביני מדע המה יהושע וכלב הכו אותם בשבט פיהם לאמור אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש להורות נתנו בלבם הזך במילת הוא מורה להיפך כי א"י הוא עיקר המעל' לה נאה תהלת שבח הזה ומצרים לטפל לה בזה החזירו העטרה לקדמות' והלהיבו את לבבי בני ישראל בתשוק' לארצנו הקדוש' והנרצ' בדברינו הנ"ל מבואר היטב יתרון מעלת החכמים יהושע וכלב: פרשת נשא

נשא את ראש בני גרשון גם הם ונ"ל ע"ד הפסוק לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והקשה הרמב"ם הלא כשאדם הולך אל ארץ אחרת מתחיל' הולך מבית אביו ואח"כ ממולדתו ואח"כ ממשפחתו ואח"כ מארצו והול"ל לך לך מבית אביך וממולדתך ומארצך לכן נ"ל כשאדם מתחיל להרגיל א"ע בעבודת הבורא ב"ה אז צריך לפרוש א"ע מדרכי ע"ה שלא לעשות כמעשיהם וכמעשה משפחתו ובית אביו העוסקים בהבלי עולם כמ"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו וכשעובד ס' פורש מדרכי ע"ה מיד בני ארצו שונאים אותו כי הוא בעיניהם כמשוגע אלא שבני משפחתו מליצים בעדו ומחפים עליו מחמת קרבות ואח"כ כשמתגבר בעבדות הבורא גם בני משפחתו שונאים